בדיני יחוד

22.11.2017

מאמר מתוך הספר מלילות א

שאלה:

בשנת תשנ"א קלט היישוב בית יתיר משפחות רבות של עולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר. עד מהרה התברר שאחדות מן הנשים שנקלטו ביישוב במסגרת עלייה זו אינן יהודיות. ארבע מהן בקשו להתגייר, והופנו לשם כך לבית-הדין של הרב דוב ליאור שליט"א בקרית ארבע. בית הדין פתח עבורן אולפן-גיור מיוחד בקרית ארבע שם קבלו הנשים הללו שיעורים ביסודות היהדות, מעין מכינה לגיור. שיעורים אלה התקיימו בקרית ארבע פעמיים בשבוע בין השעות: 8:30-10:30 בערב. דא עקא שהאוטובוס האחרון מקרית ארבע לדרום הר חברון יצא בשעה 9:00 באופן שאי-אפשר היה להשתתף בשיעורים ולחזור הביתה באוטובוס. לא היתה, על כן, ברירה אלא להוציא רכב מהמשק כדי להחזיר את הנשים הללו הביתה בתום השיעורים. לשם כך התארגנה תורנות בין הגברים ביישוב.

ובכן נשאלה השאלה: האם מותר לנהג מן היישוב להסיע את ארבע הנשים הללו מקרית ארבע לבית יתיר בשעת לילה מאוחרת זו, או שמא יש בזה איסור מצד הלכות יחוד? יצויין כי אחת מן המבקשות להתגייר היתה נשואה ליהודי, ואילו השאר היו רווקות. כמו כן יש להעיר שלעיתים אחת מהן לא הייתה נוסעת, מסיבות אישיות (מחלה וכיו"ב) ואז נשאלה השאלה: אם נאמר שלפי הדין מותר לנהג בנדון דידן להסיע ארבע נשים, האם מותר לו גם להסיע שלש?

 

תשובה:

המקרה הנדון מורכב מחמש הלכות יחוד, אותן נהפוך לראשי פרקים, כדלקמן:

א. יחוד עם הנכרית.

ב. יחוד עם כמה נשים.

ג. יחוד עם כמה נכריות.