מאמרים

חיי אברהם חנוכה

בס"ד בענין "אין מעבירין על המצות" א') איתא בשבת (כג:) אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה (והוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לשתי נרות), נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו, קידוש היום עדיף דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא, בתר דאבעיא הדר פשטה, נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא. והקשו המפרשים בהא דנר ביתו קדים לקידוש היום משום דנר ביתו עדיף, תיפוק ליה שהרי מצות הדלקת הנר מבעוד יום ועדיין לא הגיע שעת קידוש, וא"כ אין מעבירין על המצות. וכן הקשו בהא דבעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו, תיפוק ליה דהדלקת נר חנוכה הוי מבעוד יום וקידוש לא הוי אלא בזמן הסעודה וא"כ אין מעבירין על המצות, ומאי מספקא ליה לרבא, וצ"ע. ובנשמ

חיי אברהם פרשת וישב / חנוכה

בס"ד בענין "הבוא נבוא אני ואמך" / "כי נר מצוה ותורה אור" "הבוא נבוא אני ואמך" וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה (ל"ז י') ופירש"י וז"ל, והלא אמך כבר מתה[1]. והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין לבלהה, שגדלתו כאמו (בראשית רבה פ"ד י"א). ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים. ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו, לכך אמר לו הבוא נבוא וכו', כשם שאי אפשר באמך כך השאר הוא בטל. ובפשטות, מה שכתב רש"י "ורבותינו למדו" שאין חלום בלא דברים בטלים, הוא פירוש אחר ממש"כ בריש דבריו שהדברים מגיעין לבלהה, וכל החלום נתקיים. וברמב"ן כתב כי בעת שירד יעקב למצרים

חיי אברהם פרשת וישלח

בס"ד בענין "ממזרות קודם מתן תורה" עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי (ל"ו ב') ופירש"י אם בת ענה לא בת צבעון, ענה בנו של צבעון, שנאמר (פסוק כ"ד) ואלה בני צבעון ואיה וענה, מלמד שבא צבעון על כלתו אשת ענה ויצאת אהליבמה מבין שניהם (צבעון וענה) והודיעך הכתוב שכולן בני ממזרות היו. ובפסוק כ' כתיב אלה בני שעיר כו' וצבעון וענה, ובפסוק כ"ד כתיב ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו. ופירש"י שם הוא ענה האמור למעלה (פסוק כ') שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו, מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה. ועוד פירש"י שם (ד"ה את הימם) וז"ל, פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה

הדלקת נרות חנוכה בשמן תרומה טמאה (על פי מרן הראי"ה קוק זצ"ל[1])

שאלה: האם מותר לכהן להדליק נרות חנוכה בשמן תרומה שנטמא? תשובה: לכאורה אין להדליק בו, שהרי יש מצווה לשרוף שמן זה (ככל תרומה שנטמאה שמצווה לשורפה), ו'אין עושין מצוות חבילות חבילות'[2]. אמנם באמת יש להוכיח שמותר להדליק בו ואין לאסור משום 'אין עושין מצוות חבילות חבילות', וכפי שיתבאר. מקור אחד לדיון זה הוא הסוגיא בשבת (כא א). המשנה במסכת שבת (כ ב) מונה את השמנים שאין להדליק בהם בשבת. רוב השמנים שהיא מזכירה הם שמנים שאינם דולקים יפה ולכן אין להדליק בהם בשבת. אמנם יחד עמם היא מזכירה גם 'שמן שריפה', דהיינו שמן תרומה שנטמא שדינו בשריפה. נחלקו האמוראים בגמרא (שם כא א) האם מותר להדליק נרות חנוכה בשמנים המנויים במשנה. רב הונא סובר שאין מדליקין בהם בחנוכה ורב ורב חסדא סוברים שמדליקים בהם בחנוכה. בפשטות מ

פרשת וישלח

לקראת המפגש של אבינו יעקב עם אחיו עשיו, עליו מספרת פרשתנו השבוע, כתוב: ״ויירא יעקב מאד ויצר לו". תחושה זו של פחד וצרה הולכת ובאה כנראה היתה מושפעת מרגע היוודעו שעשיו "הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו", וניתן לשאול- הרי פעמיים הבטיח לו הקב״ה את שמירתו: פעם בצאתו לחרן בבריחתו מעשיו אחיו בלשון "הנה אנכי עמך ושמרתיד בכל אשר תלך" (בראשית כ"ח/ט"ו). ופעם שניה לפני בריחתו מלבן בלשון: "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך (בראשית ל' /ג') ואם כן, מדוע מפחד יעקב? וכי אין הוא בוטח וסומך על הבטחת הקב״ה?! הוסבר שהבטחת הקב״ה ניתנת תמיד על תנאי שהמובטח יהיה ראוי לקיום ההבטחה ושלא יחטא עד מועד קיומו. אבל עדיין קשה לנו, וכי יעקב היה בעל עברות שבגינן בוטלה כשרותו?! הרי ביחס למסר ששלח אל אחיו, בהיותו יוזם את הפג

חיי אברהם פרשת ויצא

בס"ד בענין "עלי יניח צדיק / לבן בן נחור" עלי יניח צדיק ויִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כ"ח י"א) ופירש"י עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, וזהו שנאמר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו, ומקורו בחולין (צא:) בשינוי קצת. והנה במגן אברהם (סי' מ"ב סק"ג) כתב אם נפסק רצועה של יד סמוך להקשר אסור להפוך ראש האחר למעלה ולעשות בו קשר של יד והחתיכה שהיה בו הקשר יקשור למטה דמורידו מקדושתו כיון שהיה בו הקשר והיו"ד, ועתה יעשה בו כריכת האצבעות, והקשר והיו"ד מקודש יותר מכריכות הרצוע

חיי אברהם פרשת תולדות

בס"ד בענין "קלסתר פניו של יצחק" וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (כ"ה י"ט) ופירש"י על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקדוש ברוך הוא, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק. ומקורו במדרש, וכעין זה בבא מציעא (פז.), ושם איתא דאותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה, וריננו אומות העולם ואמרו האם אברהם בן מאה יוליד, ומיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם[1]. ובהמשך שם איתא, עד אברהם לא היה זקנה, מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png