מאמרים

פרשת עקב

בס"ד בין ריבוי ההיגדים החשובים המופיעים בפרשתנו השבוע תופסים מקום מכובד האמירות ביחס לארץ ישראל. בולטת במיוחד הקביעה שבניגוד לארץ מצרים המתברכת במי הנילוס, נגזר על היושב בארצנו הקדושה את ההיגד ״למטר השמים תשתה מים״. כלומר, תושבי הארץ הניתנת לבני אברהם, יצחק ויעקב יהיו תמיד תלויים בבורא עולם למימיהם, שבלעדיהם אין קיום אנושי, שהרי הוא לבדו (ית״ש) מחזיק במפתח הגשמים; כפי שלימדנו חכמנו ז״ל בתלמוד מסכת תענית דף ב׳ עמוד א׳. התלות הזאת נועדה לחזק את הקשר בין ישראל וריבון העולמים - קשר התואם את הטבע הרוחני של עמנו. יוצא על פי הדברים האלה שבכוונה תחילה בחר הבורא לתת לאומה בעלת תודעה רוחנית את אותה הארץ המסוגלת בטבעה לפתח ולתגבר את הרוחניות שבאדם. ניתן לשאול- אם הגרעין של רוחניות מהותי לישראל- בהיותינ

טו' באב - מתי יבנה המקדש

בס״ד איתא במשנה המובאת בתענית כו ע"ב: אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין.... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים... וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו, ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. ופשט המשנה משמע שהיות יוצאות למחולות גם ביום כיפור, ושענין יום כיפור הוא יום ריצוי עוונות, ולכאורה לא מתאים לעשותו יום שמחה וריקודים, ועוד קשה שבפועל אסור לרקוד בו (אם כי מלשון המשנה "היו ימים טובים" אפשר להבין שבימי רשב"ג הם כבר לא היו, ולפי זה היה אפשר לדוחק שהוא בזמן שעדיין לא גזרו על כך, מסתבר שמה שנקט בלשון עבר נובע מ

פרשת ואתחנן

בס״ד השבת נקראת "שבת נחמו" על שם ההפטרה שנקרא בבית הכנסת, בסיום קריאת התורה, מספר ישעיהו (פרק מ') הנפתח בלשון: "נחמו נחמו עמי"(שם א'\ א') על כפילות הלשון הנ״ל (פעמיים "נחמו") נאמר בחז"ל :חטאו בכפליים שנאמר 'חטא חטאה ירושלים' (איכה אי/ה' ),ולקו בכפליים שנאמר כי לקחה כפליים בכל חטאתיה; (ישעיהו מ'/נ'), ומתנחמים בכפליים שנאמר 'נחמו נחמו עמי' (ילקוט שמעוני חלק ב' סימן תמ״ה) דברי חז״ל אלה נתפרשו על ידי אחד מאחרוני מפרשי התורה (בספרו של הרב זלמן סירוצקין זצ״ל "אזנים לתורה" סוף פרשת ואתחנן) בזה האופן. אחרי המבול נצטוו בני נח (שארית פליטת המבול) ב-7 מצוות המהוות תשתית לחברה אנושית תקינה. ביניהן אסור רציחה, גניבה, ניאוף, ועבודה זרה, וכן החיוב להקים מערכת משפטית לדון את עבריני האסורים האלה. בעשרת הדו

חורבן הבית

ב"ה חורבן הבית גיטין נ"ה ע"ב: "אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: (משלי כ"ח) אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר. אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא, עבד סעודתא, אמר ליה לשמעיה: זיל אייתי לי קמצא, אזל אייתי ליה בר קמצא. אתא אשכחיה דהוה יתיב, אמר ליה: מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא, מאי בעית הכא? קום פוק! אמר ליה: הואיל ואתאי שבקן, ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא, אמר ליה: לא. אמר ליה: יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתיך! אמר ליה: לא. אמר ליה: יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך! א"ל: לא. נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה. אמר: הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, ש"מ קא ניחא להו, איזיל איכול בה

פרשת דברים

בס״ד הזמן הוא שנת ה- 40 לצאת בני ישראל ממצרים. המקום הוא ערבות מואב בעבר הירדן המזרחי מול יריחו. הארוע הוא כנס גדול ואחרון של לימוד תורה בו משה רבנו פותח לפני מותו בנאום המכונה על ידי מפרשים מסוימים בשם "נאום הלקח ההיסטורי". דברי הנאום הזה רשומים בפרשתנו השבוע ובחלקו מספר משה מה קרה לפני 38 שנה כאשר נגזר על כל זכרי הדור מבן 20 ועד 60 למות במדבר בלי להיכנס לארץ כנען. הסיפור הזה מוכר לנו מספר במדבר (פרקים י״ג - י"ד) ושם מפורטים כל מרכיביו; וכידוע בשם "פרשת חטא המרגלים". מפתיע מאוד שלכאורה אין משה מדייק בפרטי הסיפור כפי שמסופר במקור הנ״ל. שם מובלט חלקם העיקרי של המרגלים בהפלת לבם של העם והפחדתו; וכן עונשם המיידי שבא לעשרה מהם על הוצאת דיבת הארץ. בנאום שלפנינו מואשם בעיקר העם; וכך מסופר: "ויקחו

פרשת מטות מסעי

אמרו חכמנו ז״ל: ״גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעשייה בעולם הזה ובעולם הבא...״ (משנה אבות פרק ו׳ -משנה ז׳). בלשון אחרת- עניינה של תורתנו הקדושה הוא להוסיף חיים; וגם בעולם הזה . אם כן אין אנו מופתעים למצוא בפרשת ״מסעי״ שנקרא השבת (במחוברת לפרשת ״מטות״ שלפניה) פרשיה מיוחדת של 25 פסוקים המורים לנו דיני הרוצח ושמירת הנפש בסמוך לאחר רישום ההדרכות הנחוצות שנתנו לבני ישראל לקראת כניסתם ארצה ־ קביעת גבולות הארץ ושיטת חלוקת הנחלות השבטיות בה, ועוד. את הנושא הזה של שפיכות דמים סיכמה התורה באומרה: ״ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה; כי הדם הוא יחניף את הארץ, ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו״ (במדבר ל״ה/ל״ג). כפי המצופה אין התורה חסה כלל וכלל על רוצח במזיד והוא יומת בבית דין אם יש עדים למעשהו שהתרו(

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png