מאמרים

חיי אברהם פרשת במדבר

בס"ד בענין "נבחרו הלוים תחת הבכורות" וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם (ג' י"ב) פירש"י שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי. על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם, לפי שהיתה העבודה בבכורות, וכשחטאו בעגל נפסלו, והלוים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם. וכ"כ בפ' בהעלותך (ח' י"ז) על הפסוק כי לי כל בכור בבני ישראל וכו', שלי היו הבכורות כו' עד שטעו בעגל ועכשיו ואקח את הלוים. וכן בפ' כי תשא גבי חטא העגל עה"פ ויאמר משה מלאו ידכם היום לה' וכו' אתם ההורגים אותם בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום. וכ"כ בפ' עקב (י' ח'). הרי דכשחטאו הבכורות בחטא העגל נפסלו לעבודה. וקשה דהא איתא במתניתין בזבחים (קיב:

פרשת במדבר

השבת נתחיל לקרוא בתורה מחומש ״במדבר״ הנפתח בפרשת ״במדבר״. עם צאת השבת הבאה מיד יתחיל חג השבועות המכונה גם על ידי חכמינו ז״ל ״זמן מתן תורתנו״ כי לפי קבלתם בתאריך הזה (ו׳ בסיון) התרחש ״מעמד הר סיני״. באותו אירוע נתגלה בורא עולם שהשמיע לאוזני אבותינו שעמדו שם את ״עשרת הדברים״ (הדברות) המציגים כל תחומי מצוות התורה. הסמיכות בלוח העברי שבין שבת במדבר וחג השבועות הבא אחריה קיימת ברוב השנים וניתן להציע ולהסביר קשר פנימי- משמעותי ביניהם כדלהלן: המתבונן בתוכנה של פרשת במדבר מוצא שכל כולה מתארת המפקדים וסידורי המחנות של בני ישראל לקראת מסעם אשר אמור היה להביאם לארץ ישראל תוך 11 יום. הכניסה לארץ קרוב לוודאי תעורר מלחמה וגם לכך נחוץ היה לארגן את העם. בתיאורים האלה מובלט רצון ה׳ לשמור על המבנה השבטי של הע

חיי אברהם פרשת בחוקותי

בס"ד בענין "שתהיו עמלים בתורה" אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (כ"ו ג') ופירש"י וז"ל, יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה. איתא בסנהדרין (צט:) אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא, שנאמר כי אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך[1] הוי אומר לעמל תורה נברא. ותמהו המפרשים היאך סלקא דעתך דנברא אדם בשביל עמל מלאכה או עמל שיחה. נהי דיש הנוהגים כאילו כל תכלית בריאתם היא כדי לשוח הרבה, אבל אין אנו אוחזים כהך שיטה עד כדי כך שנצטרך קרא

יום ירושלים

א) כתוב בתהלים מח. פסוק י. ''דמינו אלקים חסדך, בקרב היכלך.'' ופירש''י שם, ''דמינו אלקים חסדך. הנביא חוזר ומתפלל להקב''ה ואומר דמינו וקוינו אל חסדיך לראות תשועתך זו בקרב היכלך. ומנחם פתר אותו לשון מחשבה כמו אל תדמי בנפשך (אסתר ד').'' ע''ש. הרי שיש שני פירושים בפסוק זה, פירש''י ופירוש מנחם, ויש לבאר שניהם. בתחילה י''ל שלפירש''י הפירוש של ''דימנו'' הוא כדמצינו בתהלים סב. פסוק ב. ''אך אל אלקים דומיה נפשי''. ופירש''י שם ''מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (תהלים לז.)'' וכן פירש''י תהלים לז. פסוק ז. ''דום לה'. המתן לישועתו, כמו (ש''א י''ז) אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן.'' ע''ש. ויש לחקור, איפה המקור לנביא להתפלל להקב''ה ולומר ''דמינו וקוינו אל חסדיך לראות תשועתך זו בקרב היכלך.'' ונראה שזה לפי מה ש

יום ירושלים

מתוך הספר 'דבר חברון השקפה וענייני אמונה' בהוצאת המכון, ניתן לרכוש משמעות השם "ירושלים"[1] ירושלים מסמלת את כל המאבק הרוחני הכלול במילה זו. המדרש[2] מבאר את הרעיון הגלום בשם 'ירושלים'. בפעם הראשונה שהעיר מופיעה בתורה, היא נקראת "שלם": "ומלכי צדק מלך שלם"[3]. ובפעם השנייה, לאחר עקידת יצחק, קורא לה אברהם אבינו "בהר ה' יראה"[4]. מלכי צדק היה שם בן נוח. תפקידו היה לחנך את האנושות בתחום שבין אדם לחברו, שיתנהגו טוב זה עם זה, לא יגנבו, לא יטרפו זה את זה, כמו שאילף וחינך את בעלי החיים בתיבה שלא יטרפו זה את זה, והוציא מהם את הרשעות. לכן שֵם כינה את המקום "שלם" - שלמות בין אדם לחברו. לאברהם אבינו היה תפקיד אחר. הוא עלה על במות ההיסטוריה בעוד העולם כולו היה שקוע בבערות, באלילות, בתועבות, והוא החל לפרסם

פרשת בחוקותי

בס״ד השבת מסיימים לקרא בתורה את ספר ויקרא: והמעיין בכתוב מוצא תופעה המעוררת תמיהה, כי לכאורה יש לספר הזה סיום כפול. הרי הפסוק האחרון של הספר (פרק כ״ז פסוק ל״ד) אומר : ״אלה המצוות אשר ציווה ד׳ את משה אל בני ישראל בהר סיני״; אבל גם הפרק הקודם (פרק כ״ו) מסתיים בנוסח דומה ואף רחב וחגיגי יותר שנאמר שם (פסוק מ״ו):״אלה החוקים והמשפטים והתורות אשת נתן ד׳ בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה״. יתכן שנוכל להבין את התופעה הספרותית המוזרה הנ״ל אם נשים לב לתוכנו של הפרק האחרון (כ״ז) של ספרנו. באותו פרק מדובר על האפשרות שאדם מיוזמתו ובנדיבותו יקדיש ממון או רכוש לאוצר המקדש, ולמרות שהרצון הזה ביטוי הוא של בחירה חופשית, ללא צו אלוקי, הכסף הזה מתקדש על ידי דיבורו של אותו האדם הפרטי ומתקבל למטרת שיפוצו וצרכים

חיי אברהם ל"ג בעומר תשע"ט

בס"ד בענין "יום הילולא דרשב"י במירון" כתב הרמ"א בסוף הל' פסח (סי' תצ"ג ס"ב) דבל"ג בעומר מרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. וכמה טעמים נאמרו בזה. איתא ביבמות (סב:) ששנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לר' עקיבא, וכלן מתו בפרק אחד על שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם בלא תורה עד שבא לו אצל רבותינו שבדרום ושנה להם לר' מאיר ור' שמעון ור' יהודה ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע, וכתב המאירי דקבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה ונוהגים מתוך כך שלא להתענות בו וכו'. וכתב בפרי חדש (שם) על דברי הרמ"א דיש לדקדק שמחה זו למה, ואי משום שפסקו מלמות, מה בכך, הרי לא נשארו אחד מהם וכולם מתו ומה טיבה של שמחה זו, ואפשר שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אח"כ רבי עקיבא שלא מתו כאלו. והחיד"א (ברכי יוסף שם, מורה

חיי אברהם פרשת בהר

בענין "אין בנין בית המקדש דוחה שבת" אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה' (כ"ו ב') הך קרא כתיב בסוף הפרשה, וצריך ביאור דמאי שייטי לכאן, ועוד הלא הך קרא כבר כתיב בפרשת קדושים (י"ט ל') הך קרא, והכפילות בזה אומר דרשני. ומחמת קושית הללו פירשו המפרשים קרא דכאן שלא כפשוטו באופן שהכתוב מדבר מעניני הפרשה, וכדיבואר. ברמב"ן (פסוק א') הביא דברי התורת כהנים (הובא מקצתו ברש"י כאן), כנגד זה (עבד) הנמכר לגוי הכתוב מדבר, שלא יאמר הואיל ורבי עובד עבודת כוכבים אף אני אעבוד עבודת כוכבים, הואיל ורבי מגלה עריות אף אני אגלה עריות, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני אחלל שבת, תלמוד לומר לא תעשו לכם אלילים, את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, הזהיר כן הכתוב על המצות, ופירש הרמב"ן דהזהיר במורא המקדש שיבא ש

פרשת בהר

לימדונו חכמינו ז״ל שפנים רבות (דרכי פרשנות שונות) יש לתורה ובעיקר ארבע (פרד״ס בראשי תיבות): פשט, רמז, דרש וסוד. אחד מגדולי פרשני התורה לפני כ- 330 שנה, והוא רבי חיים בן עטר - המכונה בעל "אור החיים" הקדוש על שם פירושו, מצא בדרך של רמז עניין ציוני מובהק בפרשתנו. לדבריו, הפסוק "כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו" (ויקרא כ״ה , כ״ה) מרמז שבית המקדש הנחשב לאחוזת ה' בעולמנו, כי שם הוא (ית"ש) משרה את שכינתו, בחורבנו מחכה לגאולה. ונתבעים הצדיקים שבעם ישראל, הנחשבים לאחיו של בורא עולם, לפעול מלמטה במעשיהם להביא לידי הגאולה הזאת. אליהם קורא הקב״ה "הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם? ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשולחן אביכם...?"

חיי אברהם פרשת קדושים

בענין "ולפני עור לא תתן מכשול" לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה' (י"ט י"ד) שמעתי להקשות[1] קושיא מחוכמת בענין "לפני עור" שהקשה בכלי חמדה (פרשת יתרו אות ח'[2]), שמבססת על כמה הנחות, וכדיבואר. איתא במועד קטן (יז.) דאמתא דבי רבי חזיתיה להאי גברא דהוי מחי לבנו הגדול, אמרה ליהוי האי גברא בשמתא, דקעבר על לפני עור לא תתן מכשול, דתניא ולפני עור לא תתן מכשול במכה לבנו גדול הכתוב מדבר. וביד מלאכי (כללי הלמ"ד אות שס"ז) דייק מכאן דאפילו אם אינו מכשיל את בנו ג"כ עובר על לפני עור בהחלט, דאל"כ עדיין לא עבר על לפני עור ואמאי משמתין אותו. וקשה, הא אם נחליט דעבר על לפני עור אפילו אם אין הבן נכשל, אם כן הוי רשע, ושוב הבן מותר להכותו, ושוב אינו מכשיל כלל, ו

פרשת קדושים

פרשת קדושים פרשתנו מפגישה אותנו פעם נוספת, מיני רבות, בנושא הטיפול בגר שבארצנו; וכך כתוב: "וכי יגור איתך גר בארצכם לא תונו אותו; כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ד' אלקיכם:" (ויקרא יט/לג-לד). אדם שאינו "מקומי" במקום בו הוא מתגורר נקרא בלשון המקרא "גר" ואליו מתייחסת התורה כ- 48 פעמים בהקשרים שונים. מהכינוי הזה ("גר") לא נדע פרטי אפיון נוספים, על כן נאלצים אנו להיעזר במקורות של תורה שבעל פה בהם חז״ל מבדילים בין "גרי- צדק" ו"גרי-תושב", שניהם ראויים להסתפח לתושבי ארצנו בני אברהם, יצחק ויעקב אבל במעמד שונה. "גר- צדק" הינו אדם שנולד לא יהודי ונמול וטבל במקווה טהרה עם קבלתו לקיים כל מצוות התורה כפי שמצווה כל יהודי; והתייחסות התורה לאדם כזה מנוסחת בלשון הכת

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png