הנר הקטן שאנו מדליקים בחנוכה מהווה סמל לניצחון החשמונאים הקדושים על היוונים שלא הייתה לנו איתם מלחמה לאומית טריטוריאלית מצומצמת אלא מאבק רוחני תרבותי, והאמת היא שכל הקמים עלינו בכל דור ודור קמים עלינו מסיבות רוחניות - תרבותיות ולא מסיבות טריטוריאליות וכד'.
הנר הקטן הזה הוא ביטוי מלא ושלם לדרך חיינו הישראלים בעולם, הוא ביטוי לאור הקודש ששורה בעולם, ששורה באדם ומבלעדיו אין לו - לאדם ואין לה לאנושות ולכל הממלכות והמדינות –אחרית תקווה. מבלעדי אור הקודש, מבלעדי נשמת אלוקים חיים לא ימצא הפרט ולא ימצא הכלל, שמחה ואושר תכלית ומגמה לחיים הכבירים המפכים בקרב הפרט, האומה והאנושות כולה.
תביעת הקדושה בעולם זהו תפקידו מיני אז ועד העת הגדולה של הגוי הקדוש – עם ישראל !
ניצחנו אז את היוונים, ניצחון לאומי ורוחני, חזרנו להיות ריבוניים בארצנו, חזרנו לבית מקדשנו, טיהרנו אותו מכול טומאת הדעות והרוחות שהחדירה רוח יוון כשנכנסה אל ההיכל, אל פנימיות חיינו הישראלים ועשתה בהם שמות וטימאה כל חלקה טובה.
ואנו מנצחים היום, ועלינו יותר ויותר להבליט שהניצחון הלאומי שזור, מחובר, מאוחד בניצחון התרבותי הרוחני, הניצחון הלאומי הסמל שלו צריך להמשיך להיות נר חנוכה שלנו, אותו נר שעל ידו הבענו אז ואנו מביעים היום את ערכנו כאומה, את מהות חיינו הלאומית השואפת לגילוי חיי הקודש בחיינו הלאומיים החומריים כולם והשואפת להופעת חיי הקודש בעולם כולו.
נכון זה לא קל לנו, עוצמת התרבות החילונית כיום הינה חזקה מאוד כפי שהייתה אז רוח יוון, סערות גדולות עוברות עלינו משברים קשים בתחום הרוח והתרבות פוקדים אותנו, אבל אנו הולכים ומתגברים, הולכים ומאירים את חיינו הפרטיים, בדקדוק, בשמירת תורה ומצוות ואת חיינו הלאומיים בגילוי אור הקודש שזורח עליהם ובהם.
כשנדליק את נרות החנוכה בע"ה שמונה ימים, נביט אל אור הנרות, הזעיר והדקיק ונראה דרכם את האור שבנשמתנו הפרטית והלאומית ונדע שהאור הזה הוא מחייב ותובע, ונדע נאמנה שהאור הזה נותן לנו ביטחון שאנו מנצחים, הולכים ומנצחים, הולכים ומאירים את העם כולו ואת האנושות כולה באור הקודש האיתן והקיים.
