מאמרים

פרשת חיי שרה

בס״ד הסיפור הארוך של קנין מערת המכפלה, התופס 20 פסוקים של פרשתנו השבוע, מסתיים ב- 4 פסוקים ומהם אחד (האחרון) נראה לגמרי מיותר. הרי סכום הסיפור מתחיל בלשון: "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה... לאברהם למקנה - לעיני בני חת..." (בראשית כ״ג / ׳"ז, י״ח) ושני פסוקים לאחר מכן (פס' כ' - והוא האחרון של הפרשיה) שוב כתוב "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת". ניתן להסביר, בעיון מעמיק יותר, ששני מסרים שונים נמסרו בסכום הנ״ל ולכן אין הפסוק האחרון מיותר כלל. בתחילה נאמר שלהבנת בני חת ("לעיני בני חת") העדים לפעילות הקנין, התקיים ("ויקם") הקניית שדה עפרון לאברהם בדרכי הקניינים הרגילות; ואם כן, על פי דין תורה תוקף הקנין תופס בארץ הקודש עד שנת היובל (מקסימום 50 שנה) ואז חוזרת השדה לבעלים הראשונים. א

פרשת וירא

בס"ד חיי אברהם פרשת וירא תשע"ט בענין "חלב" וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ (י"ח ח') איתא בבכורות (ו:) דחלב בהמה טהורה חידוש הוא, משום דדם נעכר ונעשה חלב, או משום דהואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא, והאי חלב כי אבר מן החי הוא. ושוב הקשה בגמ' חלב דבהמה טהורה מנלן דשרי, אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב, הא לחודיה שרי, ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה, בשר בחלב בהנאה נמי אסור וכו' עד דמסיק דילפינן מקראי דשרי וכגון מארץ זבת חלב ודבש, ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי, בתמיה. ובשיטה מקובצת הקשה וז"ל, וא"ת אמאי לא ילפינן מדכתיב גבי אברהם ויקח חמאה וחלב. ובודאי לא האכילם איסור דקיים אברהם אבינו כל

פרשת וירא

בס"ד בפרשתנו מסופר על תגובת אברהם אבינו כאשר נודע לו שבבית דין של מעלה הונח על כף המאזניים גורלן של הערים סדום ועמורה ובנותיהן. היקף הרשעות של בני המקומות האלה, גם בכמות וגם באיכות, הגיע למימדים כאלה שעמד על הפרק החלטה שמימית להפיכתם על כל תושבותיהם. היינו חושבים שבמצב כזה, ובהסתמך אברהם על צדקת שיפוטו של בורא עולם, היה פונה הוא בתפילה ומבקש שתבוער כל הרשעות מן העולם; אבל כך לא היה. לתמהייתנו קוראים אנו כיצד נכנס אברהם אבינו, בהיוודעו על השואה המתוכננת, למשא ומתן עם הקב״ה למען הצלת אנשי סדום הרשעים, בזכות כמה צדיקים בוגדים שאולי נמצאים היו ביניהם - ובפיו הקריאה ״.. השופט כל הארץ לא יעשה משפט?! ״ יש מפרשים (כמו רבי אברהם בן עזרא) שכל כוונתו של אברהם הייתה אז רק להציל את בן אחיו לוט שבחר לגור

פרשת לך לך

בס"ד חיי אברהם פרשת לך לך תשע"ט בענין "קיום העולם ע"י קריאת סדר קרבנות" וַיֹּאמַר ה' אלקים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר. (ט"ו ח'-י') איתא בתענית (כז:) ובמגילה (לא:, בקצת שינוי) אמר רבי יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא מעמדות (פירש"י עיסקי קרבנות[1]) לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר ויאמר ה' אלקים במה אדע כי אירשנה, אמר אברהם רבונו של עולם, שמא ישראל חוטאין לפניך, אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה, אמר ליה, לאו. אמר לפניו, רבונו של עולם, הודיעני, במה אירשנה. אמר ליה קחה לי

פרשת לך לך

בס״ד בן 75 אברהם אבינו בשעה שנשלח ע"י הקב״ה אל ארץ כנען והוא ערירי ללא זרע. לאחר בואו ארצה נתגלה אליו ה' ארבע פעמים בפרשתנו. במרכז כל התגלות ישנה קביעת הבורא (ית"ש) לתת את הארץ לו ולזרעו. אין אנו יודעים בבירור כיצד תרגם אברהם את המושג "זרע" שיצא מפי "אדון הכל" בהיותו ערירי, אולם משערים שבתחילה ייחס את הביטוי ללוט בין אחיו המתלווה אליו במסעותיו והרי ביניהם קרבת דם אמיתית! . אולם בהמשך סיפור התורה נפרד האחיין לוט מדודו בהיוותרו לגמרי על ירושת הארץ; ואז במפורש הבין אברהם שיורשו הראוי הוא עבדו - תלמידו אליעזר "בן ביתו". שלל ממנו את ההבנה הזאת נותן הארץ (ברוך הוא) בהתגלות מיוחדת של "ברית בין הבתרים" בה נאמר לו "לא יירשך זה [אליעזר] כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך". כלומר, הובטח לו במעמד נבואי זה ש

פרשת נח

ב״ה בפרשתנו השבוע אנו פוגשים את אבי האנושות לאחר המבול שהשחית כל ( פרט לנמלטים בתיבה) בבזיונו. מסופר כיצד נח, שהעיד עליו בורא עולם היותו ״צדיק תמים״, אחרי שהתחיל את בנין העולם הרוחני מחדש באופן ראוי (הקרבת קורבנות לבוראו) ניגש הוא לבנין העולם החומרי בסטייה קשה. הרבה מפרטי הסיפור נשארו עלומים אולם מה שכן כתוב מגלה שהאיש נטע כרם, אולי ממוטיבציה חיובית מאד כראוי לצדיק, ושתה מן היין, כנראה יתר על המידה, ומתוך שכרותו נתבזה על ידי חם בנו הצעיר, כבזיון כה חמור שכתוצאה ממנו נתקלל חלק מזרעו של אותו הבן. אין התורה ספר סיפורים אלא ספר חינוך, ואם חשב נותן התורה (יתברך שמו) לספר לנו כבר בראשית בנין העולם המחודש על ההשפעה ההרסנית של היין על האדם, אפילו על הענק שבציקות, עלינו לשים על ליבנו את המוסר החשוב ה

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png