מאמרים

פרשת בהעלותך

הסוקר סיפורי התורה על התנהגותם של בני ישראל החל מיציאת מצרים ועד מות משה רבנו(תקופה של 40 שנה) ימצא שרוב רובם הם תיאורי תרעומת, מחלוקת ומרי. הסקירה הזאת לכאורה מאוששת את דברי משה עצמו שאמר בסוף ימיו לבני עמו: ״ממרים הייתם עם ד׳ מיום דעתי אתכם״(דברים ט/כד). בקריאת פרשתנו השבוע אנו מוצאים מקבץ פסוקים שמעלים ספק גדול ביחס לתוצאות הסקירה הנ״ל שמא הן מציירות תמונה המעוותת את האמת. המדובר באותם 9 פסוקים המתארים את המסעות והחניות של בני ישראל במדבר. מראש היה אמור להיות מסע של ״אחד עשר יום מחורב דרך הר שריר עד קדש ברנע״ [השער הדרומי של ארץ כנען] (דברים א/ב), אולם נהפך להיות אירוע של 38 שנה. בהרחבה, המקרא מספר שמעל למשכן הייתה פריסה של ענן ביום, שנהפך לאש בלילה ובהסתלק הענן, היו אמורים שבטי ישראל לקפ

פרשת נשא

הפרשה שנקרא השבת בתורה היא ארוכה יותר מכל פרשות השבוע של כל השנה כולה. האריכות המיוחדת הזאת נגרמה מכך שהיא מתארת בנפרד ובפרוטרוט את הקרבתו האישית- היום יומית של כל אחד משנים עשר נשיאי שבטי ישראל לרגל חנוכת מזבח משכן ה׳ במדבר סיני. הטקס ההוא נערך מיום א׳ ועד יום י״ב בניסן בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים. המפליא הוא שכל הקורבנות הנ״ל היו זהים לגמרי מכל בחינה- פורמלית, כמותית וממונית; ואם כן מה ראה הכתוב לפרט כל קרבן בנפרד ? הרי מקובלנו שאין בתורה אפילו אות אחת מיותרת?! נראה לומר שמגמתה החינוכית של תורתנו הקדושה מעורבת בתופעה הנדונה. הרי גם אם ישנן הנהגות חיוביות הנעשות ״כמו כולם״ ויוצאים בכך ידי חובה; רבות הן ההנהגות הפסולות והשליליות מבחינה מוסרית- ציבורית , ונדרש מהאדם לשמור על יחודיותו ול

פרשת במדבר וחג השבועות

בעצם היום הזה! זכינו והשנה מתחברות לנו שתי קדושות בזו אחר זו: קדושת השבת וקדושת חג השבועות. השבת מתחילים אנו את ספר במדבר בו מתוארים מאורעות עם ישראל במדבר לטוב ולמוטב. מה העניין לספר לנו את תקופת המדבר הלוא לכאורה אין בה שום תועלת לדורות. היא לא מבטאת את עצם היציאה ממצרים - ראשית יצירתנו וגם לא את זמן הכניסה לארץ שהיא פסגת שאיפתנו. מה ערך יש בתיאור תקופה זו ובכל עלילותיה? חז"ל בנדרים נה ע"א דורשים את הפסוק מפרשת חוקת "וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות? א"ל: כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל - תורה ניתנה לו במתנה, שנאמר: וממדבר מתנה, וכיון שניתנה לו במתנה נחלו אל, שנאמר: וממתנה נחליאל, וכיון שנחלו אל עולה לגדולה, שנאמר: ומנחליאל במות, ואם הגביה עצמו - הקדוש ברוך הוא משפילו".

פרשת בחוקותי

בחלקה הראשון של פרשתנו מוצג "שטר -המתנה" שנתלווה למתנת הארץ שניתנה לבני ישראל כירושה מאבותינו אברהם, יצחק ויעקב. על פי השטר הזה ניתנה לנו הארץ על תנאי ששומרים אנו נאמנות לחוקות ומצוות הבורא ית״ש שהוא הרי אדון הכל והוא הנותן את המתנה הנדונה. על ידי אותה הנאמנות מובטחת לנו לא רק השארות בארצנו אלא גם שגשוג והצלחה בה בכל תחומי החיים- הגשמיים והרוחניים. בחוסר נאמנות מאוימים אנו בכל סוגי הקללות האפשרויות הכוללת הגליה מן הארץ וסבל נוראי בארצות פיזורים. זה ההסבר להשפלות, רדיפות והשמדות שחווינו במשך רוב ימי גלותינו הארוכה. התמונה המצטיירת מהאיומים שחורה מאוד היא ומסתיימת בלשון "והנשארים בכם ימקו {יירקבו} בעוונם בארצות אויביהם..." (ויקרא כו /לט). ההיגד הזה נותן לחשוב שמדובר על כליית עם ישראל בגלות באו

פרשת בהר

תוך כדי ויכוח אמר ראובן לחברו שמעון: ״מה ענין שמיטה אצל הר סיני?" הוא התכוון בכך ששמעון מערב בדבריו שני עניינים שונים שאין ביניהם שייכות זה לזה. אין זה נדיר לשמוע מפי מלומדים אנשי ספר התבטאות הזאת ויש לדעת שמקור הפתגם בפרשה שנקרא השבת בבית הכנסת. הפרשה נפתחת בלשון וידבר ד' אל משה בהר סיני לאמר" וממשיכה לצוות על מצות שמיטת הקרקעות של ארץ ישראל כל שבע שנים. על סמיכת הכתוב "בהר סיני" למצות השמיטה הנדונה עוררה חז״ל לשאול ״ מה ענין שמיטה אצל הר - סיני? "(בספרא-מדרש הלכה של חז״ל) . יש שפירשו את כוונות השאלה שאם כל המצוות ניתנו בהר סיני מדוע היה צורך למקרא לציין שמצווה זו (השמיטה) ניתנה בהר סיני, ועוד אין דרכו של המקרא להזכיר מקום הציווי אלא אם כן התרחש שם אירוע מסוים באותו זמן. השיבו חז״ל תשובה לש

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png