מאמרים

ראש השנה

בס"ד ראש השנה זכרון האהבה בין עם הקב"ה לעם ישראל מופיע כבר בראשונים שקורין פרשת ניצבים לפני ראש השנה להזהיר על התשובה . מבחינת אתם ניצבים לפני ה'- לפני יום הדין. אבל מאידך בתורה אין אנו מוצאים את מהותו של ראש השנה אלא מוזכר הוא בקושי ברמז "יום תרועה" ( במדבר כט' א') "זכרון תרועה" ( ויקרא כג' כד' ) . אבל חז"ל בגמ' מסכת ראש השנה (טז' א' ) כותבים " בארבעה פרקים העולם נידון ...בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" וכתב בפירוש המשנה לרמב"ם שם: "כלומר שמחשבין עם בני אדם ודנין אותם לבריאות ומחלה ומות וחיים וזולת זה משאר מצבי האדם. ופשט לשון זה ברור כמו שאתה רואה, אבל סודו וענינו אין ספק שהוא קשה מאד." היינו יום זה אינו סתם יום טוב שבו מריעים או זוכר

פרשת כי תצא

ב״ה פרשת כי תצא בין ריבוי המצוות המצויות בפרשתנו השבוע נמצאת המצווה של השבת אבדת יהודי על ידי מוצאה היהודי; ככתוב: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם ( דברים כב',ד'). ניתן לסווג את המצווה הזאת בתחום של גמילות חסדים, המסתעפת ממצווה כללית של אהבת הרע. אדם האוהב את עמו ישראל, על כל האישים שבו, יקיים את המצווה הזאת בשלמות הלכותיה ובשמחה הראויה; אפילו נאשר ההלכה מחייבת טרחה רבה בהשבת דבר בעל ערך פעוט; כי מי יוכל לדעת כיצד בעל האבדה מתייחס נפשית לאותו חפץ. אם יש ליהודי רגשי אחווה, כפי שצריך להיות בעם ישראל, איש לרעהו, הוא לא ימנע מאותה טרחה למען אושרו ושלוותו של יהודי אחר. מפרטי לשון המקרא, בהגדרת המצווה הנדונה, נוכל להבין שמדובר באבדות ממוניו

פרשת ראה

ב״ה בפתיחת פרשתנו השבוע, ישנה קריאה להתבוננות (בלשון ראה ) ביחס לתופעה מיוחדת הנוגעת בקשר שבין ישראל ואדוננו בשמים. אם ניקח כמשל ספור של מלך ומלכה כיצד היינו מגיבים למלך שהיה מבטיח בעד נאמנותה של בת זוגו תגמול של הטבות מעל ומעבר למקובל בהגזמה מוחלטת; ולעומת זאת מאיימה בייסורים בלתי נסבלים (ושוב בהפרזה) בגין מרדה? יש להניח שכמו המלכה עצמה היינו שואלים את המלך למה לנהוג בקיצוניות כזאת, ומדוע אי אפשר לטפל בהתנהגויות של המלכה במערכת מתונה של שכר ועונש כמו כל בעל נורמלי כלפי אשתו?! פונה משה רבנו אל עם ישראל בפרשתנו ודורש להתבונן בדיוק בשאלה זאת הנדונה לעיל, ואומר להם בשם ה': "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה (תוספת הטבה מעל המקובל) וקללה (שלילה מרבית של התנאים הרגילים בחיי עולם הזה): הברכה אשר תשמע

עבודת הסליחה

בס"ד הדבר העיקרי העומד במרכז הימים הנוראים הוא עבודת התיקון והתשובה שמתבטא יותר מכל בבקשת הסליחה. הרצון לכך שבקשת הסליחה שלנו תיענה בחיוב מצד אלו שפגענו בהם הוא מובן. פחות מובן ביחס לכך היא העקשנות והקושי שלנו לסלוח למי שפגע בנו. הסוד בהצלחה בתיקון המידות הוא זה שנציב מראה הוגנת ושלימה מול עצמנו, ונראה איך כמעט תמיד אותם דברים ופגמים שאנו מוצאים בכל אלו שסביבנו, נראים בעיננו ונשפטים אחרת כשאנחנו מתייחסים למעשים שלנו עצמנו. אי אפשר לקיים שתי מערכות שיפוט סותרות אחת לזולתנו ואחת למעשינו. זאת סתירה לא נכונה ולא מתקבלת. התורה מדברת בכמה מקומות על הסליחה בין אדם לבוראו מכיוון שזה חלק מהמערכת הכמעט חוזרת ונשנית באופן שלפעמים לא מובן של כישלון האדם להגיע לרצון ה' כמו שה' מצפה ותובע. כולנו צריכים את

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png