מאמרים

פרשת משפטים

בס״ד [endif]-- במסגרת תיאורי מעמד הר סיני בתורה מופיעה שלוש פעמים תגובת העם לנדרש מהם מאת ה׳ כנמסר להם מפי משה. בפעם הראשונה הגיבו (שמות יט'/ח׳ - בפרשת יתרו): ׳׳כל אשר דבר ה׳ נעשה״. ובדומה עם שינוי מאוד קל גם בפעם השניה אמרו- (שמות כ״ד/ג׳ בפרשתנו) ״כל הדברים אשר דבר ה׳ נעשה״. ורק בהמשך בפעם האחרונה הצהירו( כד׳/ג׳) :״כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע״. [endif]-- ההיגד האחרון הוא היותר מפורסם מקודמיו, והוא הועלה על נס כדגם לחיקוי. וזה משום שהוא מתפרש כהבעת נכונות לקיים פקודות ה׳ גם אם לא מבינים את הגיונם ואת תועלתם, כחיילים ממושמעים המצהירים קודם נמלא את הפקודה ואחר כך ננסה להבינה. מהיבט מסוים הגישה הזאת היא אידיאלית ומתחייבת מתוך האמונה הצרופה שהוא (ית״ש) אדוננו, ואנחנו עבדיו; וגם ש״פקודי ה׳ ישרים...ו

חיי אברהם פרשת יתרו

בס"ד בענין "מה שמועה שמע ובא" וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (י"ח א') פירש"י מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק[1]. איתא בזבחים (קטז.) מה שמועה שמע ובא ונתגייר, ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע ובא, שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכו'. ר' אליעזר אומר קריעת ים סוף שמע ובא, שנאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי, וכו'. ואיתא התם דפליגי בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי אי הא דכתיב ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים היה קודם מ"ת או אחר מ"ת. ואמרו בגמ' כתנאי, וישמע יתרו כהן מדין מה

פרשת יתרו

השם של פרשתנו השבוע נקבע על שם אדם שנערך מאוד בתורה והוא חותנו של משה ־ יתרו. מסופר בתחילת הפרשה על בואו אל מחנה ישראל במדבר בליווי אשתו של משה ושני בניהם. לאחר תיאורי טקס המפגש מספר הכתוב שתמה היה האיש הזה על התנהלותו היום יומית של משה. הוא ראה כיצד יושב משה במשך שעות רבות מבוקר עד ערב, כאשר עומדים לפניו תורים ארוכים של מבקשי פניו. כתשובה לשאלתו ״מה הדבר הזה...?״ השיב לו חתנו (לפי פרשנותו של דון יצחק אברבנאל) שהוא נושא בכל תפקידי הנהגת עם ישראל; הוא גם נביא ה׳ וכל הטרוד ביחס לעתידו בא אליו ״לדרוש אלקים״ בתקווה שיתגלה בנבואה מה צפוי לו; וכן בתור מלך באים אליו בכל עניין מנהלי, ובתור שופט באים אליו להכריע במריבותיהם, ובתור רבם של ישראל באים אליו להורותם את תורת ה'. תשובת משה הובן היטב ותגובת י

Now You Can Blog from Everywhere!

We’ve made it quick and convenient for you to manage your blog from anywhere. In this blog post we’ll share the ways you can post to your Wix Blog. Blogging from Your Wix Blog Dashboard On the dashboard, you have everything you need to manage your blog in one place. You can create new posts, set categories and more. To head to your Dashboard, open the Wix Editor and click on Blog > Posts. Blogging from Your Published Site Did you know that you can blog right from your published website? After you publish your site, go to your website’s URL and login with your Wix account. There you can write and edit posts, manage comments, pin posts and more! Just click on the 3 dot icon ( ⠇) to see all the

Design a Stunning Blog

When it comes to design, the Wix blog has everything you need to create beautiful posts that will grab your reader's attention. Check out our essential design features. Choose from 8 stunning layouts Your Wix Blog comes with 8 beautiful layouts. From your blog's settings, choose the layout that’s right for you. For example, a tiled layout is popular for helping visitors discover more posts that interest them. Or, choose a classic single column layout that lets readers scroll down and see your post topics one by one. Every layout comes with the latest social features built in. Readers can easily share posts on social networks like Facebook and Twitter and view how many people have liked a pos

Grow Your Blog Community

With Wix Blog, you’re not only sharing your voice with the world, you can also grow an active online community. That’s why the Wix blog comes with a built-in members area - so that readers can easily sign easily up to become members of your blog. What can members do? Members can follow each other, write and reply to comments and receive blog notifications. Each member gets their own personal profile page that they can customize. Tip: You can make any member of your blog a writer so they can write posts for your blog. Adding multiple writers is a great way to grow your content and keep it fresh and diversified. Here’s how to do it: Head to your Member’s Page Search for the member you want to

פרשת בשלח

בס"ד פרשתנו השבוע פותחת במה שנראה כסתירה מוזרה מאוד מצד אחד הכתוב מספר שלא הוביל אלוקים את בני ישראל הגאולים. זה עתה, לארץ יעודם בדרך הקצרה - דרך ארץ פלישתים, מתוך חשש שיצאו אליהם בני פלשת המקומיים למלחמה, ובמקום להילחם יברחו המותקפים בחזרה למצרים. מצד שני כעבור מספר פסוקים מסופר שכאשר כבר הגיעו בני ישראל לקצה המדבר ביוצאם ממצרים לחירותם, ציוה ה' את משה להשיב את העם חזרה למצרים על מנת לעורר את המצריים לצאת אליהם למלחמה במגמה להחזירם לשעבודם. מהתארים האלה מתבקשת השאלה - מלחמה כלפי בני ישראל בשלב זה של תולדותם רצויה בעיני אלוקים, או בלתי רצויה? ואם רצויה, מדוע החשש שילחמו בהם הפלישתים? ואם איננה רצויה, מדוע מעמידם בסכנה למלחמה עם המצריים?! ואם תרצה לתרץ שתכנן הקב"ה שהוא (ית"ש) ילחם במצריים בני

תרומות ומעשרות - מצוה התלויה בארץ ישראל

במשנה במסכת קידושין (פרק א, ט) מובא, שמצוות התלויות בארץ - היינו שהם חובת קרקע כדוגמת הפרשת תרומות ומעשרות ומתנות עניים - הם מהדברים שהתייחדה בהם ארץ ישראל. עוד למדנו במשנה במסכת ראש השנה (פרק א, א), ש-ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות. פירושו של דבר שכל פרי שהגיע לפני ט"ו בשבט לרמת גידול מסוימת – יש אומרים חנטה ויש אומרים שליש גידול - נידון מבחינת דיני תרומות ומעשרות וכן דיני שביעית, כשייך לשנה הקודמת של שנות השמיטה. ופרי שמגיע לאותו שלב של הגידול אחרי ט"ו בשבט, שייך לשנה הבאה. בפירושו לתורה (ויקרא כג, כא) מבאר המשך חכמה, שישנם מצוות כמו ציצית, תפילין ומזוזה, שעיקר עניינם הוא לקרב בין האדם לקב"ה. וישנם מצוות שעיקר עניינם, זה לחבר ולקרב בין איש ובין רעהו. גמילות חסדים, וכן תרומות ומעשרות ומתנות

חיי אברהם פרשת בא

בס"ד בענין "וה' הכה כל בכור" וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה (י"ב כ"ט) איתא בהקדמה למסכת שמחות[1], ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים (הרי דהכה הבכורות בלילה), וכתיב (במדבר ח' י"ז) כי לי כל בכור כו' ביום הכותי כל בכור וכו' (הרי דהכה הבכורות ביום). אמר ר' יוחנן אע"פ שהכה אותם מכת מות בחצי הלילה, היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר, משל הדיוט אומר נתת פת לנער הודע את אמו, אף הקב"ה אמר אודיע לבני המיתה המשתקת הזאת ששונאיהם היאך מתים בה, אלא תשמור נפשותם עד הבוקר כדי שיראו בני בשונאיהם, ע"כ דברי הברייתא. ולא משמע כן בדברי אונקלוס כאן שכתב וה' קטל כל

פרשת בא

טעות היא להבין שתביעת משה ואהרון מפרעה מלך מצרים בלשון "שלח את עמי" הייתה תביעה פוליטית־ מדינית שישחרר את העבדים העבריים להיות עם חופשי בארצם. זאת אומנם הייתה התוכנית האלוקית באותה שעה, אולם כלפי פרעה הפניה התבטאה בשחרור של 3 ימים בלבד לאפשר לעבדיו לערוך במדבר טקס של עבודה פולחנית לכבוד אלוקיהם. מצרים של אותה תקופה ההיסטורית הייתה אימפריה ומעצמת -על, וכלכלתה התבססה על מוסד העבדות במידה כה רבה עד שהיא קיבלה את הכינוי: "בית עבדים". אם כן לתבוע שחרור מלא של 600,000 עבדים (מספר גברי בני ישראל מגיל 20-60) היתה מתקבלת כשיגעון מוחלט. ולכן הדריך ה' את משה לבחון את אי- הכנעתו של פרעה כלפי בורא עולם (ית״ש) בתביעה צנועה של שחרור ל-3 ימים בלבד. סחבו של פרעה לתביעה הזאת לא איחרה לבוא והתחיל הקב״ה להפעיל

חיי אברהם פרשת וארא

בס"ד בענין "אותה" וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה (ו' כ') ידועים דברי הרמב"ן פ' תולדות (כ"ו ה') שהק' היאך עמרם נשא דודתו, ותירוצו דאבותינו רק שמרו המצוות בארץ בלבד ולא בחו"ל. ובזה מתורץ הקושיא ממה שמסתמא שמר כל התורה עד שלא ניתנה, אבל עדיין בני נח הוזהרו על עריות ג"כ, וודאי הוזהרו על זה בחו"ל גם כן, וא"כ שוב תקשי היאך עמרם נשא דודתו מדיני ב"נ. ובאמת קושיא זו נמצאת בסנהדרין (נח:), דפליגי התם (עמוד א') ר' עקיבא ור' אליעזר בדרשת הקרא (ב' כ"ד) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו וכו', דר"א דרש הקרא לאסור איסורי אחוה (מן האם ולא מן האב), כגון אחותו ואחות אביו ואמו, ור"ע דרש לעריות אחר

פרשת וארא

בס״ד שבע מתוך עשר המכות שלקו בהם המצריים נרשמו בפרשתנו השבוע. אחרי המכה הרביעית "ערוב", מסופר שקרא פרעה אל משה ואהרון וגילה נכונות לאפשר לבני ישראל, עבדיו, לזבוח לה' בארץ מצרים בלי צורך שליחותם למדבר למטרה הזאת המבוקשת על ידם. (יצויין שעד כה, וכן בהמשך, המשא ומתן הסתובב רק על הבקשה להשתחרר ל- 3 ימים בלבד על מנת לעבוד את ה' במדבר). תגובת משה לויתור המוצע על ידי פרעה היתה (שמות ח' / כ״ב) "לא נכון לעשות כן, כ­תועבת מצרים נזבח לה' אלקינו, הן נזבח תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?!" כלומר, טען משה שהעבודה אשר נתבקש לעשות היא לשחוט ולאכול את השה המקודש בארץ מצרים, ומעשה כזה ״חשב כתועבה וכתגובה לעשייתו לעיני המצריים עלולים הם לסקול אותנו. שואל על הטעון הזה הרב יעקב משה חרל״פ זצ״ל (בספרו "נמוקי המקרא

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png