מאמרים

פרשת האזינו

בס"ד בכתיבת ספר תורה חייב הסופר להקפיד שצורת הכתיבה של קטעי שירה תהיה שונה מזו של קטעי מקרא רגילים; על כן המביט בצורת כתיבת פרשתנו השבוע בספר תורה כשר יבין מיד שרוב רובה שירה; ואף מכונה היא כך בפירוש שש פעמים בכתוב (פרקים לא, לב)המאפיין את השירה במקרא הוא השימוש של המשורר בהקבלות ספרותיות; כלומר, הוא מביע אותו הרעיון פעמיים, בכל פעם במילים שונות. לדוגמא, מצוי קרוב לתחילת פרשתנו בפסוק אחד מקבץ מילים כדלקמן: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב', ד'). במאמרנו זה נפנה את תשומת ליבנו אל פסוק נוסף מתוך השירה שלפנינו והוא אומר: ״צור ילדתיך תשי ותשכח ק-ל מחלליך" ( שם פסוק י״ח). לפי פשוטו של מקרא בא המשורר (שהוא הקב״ה) בפס

חיי אברהם פרשת האזינו - חג סוכות

בס"ד בענין "א-ל אמונה ואין עול / קטן היודע לנענע" פ' האזינו - קל אמונה ואין עול הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט קל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא (ל"ב ד') ופירש"י "קל אמונה" לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא. ואף על פי שמאחר את תגמולם, סופו לאמן את דבריו. "ואין עול", אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה. הרי דמפרש שניהם לענין שכר, "קל אמונה" לשלם לצדיקים שכרם לעולם הבא, "ואין עול" לשלם לרשעים צדקתם בעולם הזה, ויע' ברא"ם. אולם איתא בתענית (יא.) קל אמונה ואין עול, קל אמונה, כשם שנפרעין מן הרשעים לעולם הבא אפילו על עבירה קלה שעושין, כך נפרעין מן הצדיקים בעולם הזה על עבירה קלה שעושין, ואין עול כשם שמשלמין שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושין, כך משלמין שכר ל

חיי אברהם פרשת וילך - יום כיפור

בס"ד בענין "מקץ שבע שנים/ איסור שאר עינויים" פרשת וילך-מקץ שבע שנים וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת (ל"א י') פליגי רבנן ור' יהודה (ר"ה ט. וש"נ) אם שנת חמשים של יובל עולה לכאן ולכאן או לא, דלר' יהודה שנת היובל היא סוף היובל שעבר ותחילת היובל הבא, וגם הוי שנה ראשונה לשנת השמיטה הבאה, ולרבנן אין שנת היובל נחשב שנה ראשונה ליובל הבא ולשנת השמיטה הבאה, אלא מונה מ"ט ואח"כ יובל ומונה ששה ואח"כ שמיטה. והקשה בטורי אבן (ר"ה ט. ד"ה ואי) אליבא דרבנן בשמיטה ראשונה של אחר היובל היכי משכחת לה קרא מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה, דהלא מהשמיטה שלפני היובל עד השמיטה הראשונה שלאחריה נמצא דאיכא שנת היובל ושש שנים של שמיטה. וא"כ נמצא דמקץ שבע שנים בח

חיי אברהם פרשת ניצבים - ראש השנה

בס"ד בענין "החשוב חשוב קודם/ שבתון עשה הוא" פ' נצבים אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ (כ"ט ט'-י') ופירש"י (ד"ה זקניכם) החשוב חשוב קודם ואחר כך כל איש ישראל. והקשו המפרשים על רש"י מהא דכתיב כאן טפכם ואח"כ נשיכם דהלא אי"ז החשוב חשוב קודם דהא נשים חשיבי טפי כיון דמחויבות במצות משא"כ קטנים. ועוד הקשו דהא גבי מצות הקהל (ל"א י"ב) נאמר איפכא, הקהל את העם האנשים הנשים והטף, הרי דהזכיר נשים ואח"כ הטף. ומקור דברי רש"י דנקט הך קרא החשוב חשוב קודם הוא מגמ' ירושלמי סוף מס' הוריות דמיירי שם בענין פדיון והצלה מי קודם למי, וא

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png