ב"ה
כיון שנבנית ירושלים
'תנסה לשאול אדם , כך לפתע פתאום, למה הפכה דוקא ירושלים להיות בירת הארץ ולב לבה, הוא יפקח עיניים תמהות עליך, כאילו שאלת למה דוקא השמש מאירה לנו ביום. מאי משמע 'למה נבחרה'?! הלא היא ירושלים...' [ישראל אלדד, ירושלים – אתגר, תשל"ח, עמוד 33]
ירושלים יכולה להיות רק בסיס למלכות דוד ומקדש לאל-הים, ובכל זאת היא קובעת ערך, מדרגה בפני עצמה.
אליבא דהירושלמי, גם לאחר תוספת 'ברכת המינים' עדיין נותרו ח"י ברכות בלבד בתפילת שמuנה עשרה. לשיטתו, ברכת בנין ירושלים ושכינת ה' בתוכה, כרוכה עם ברכת הצמחת צמח לדוד במהרה.
אך כפי שאנו מתפללים היום, הופרדה ברכה זו לשתיים שונות, לחוד בנין ירושלים, שכינה וכסא דוד, ולחוד צמח דוד וקרן ישועה.
וכל כך למה?
'כיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אל-היהם ואת דוד מלכם' [תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז]
וביחס לברכת המזון לימדונו רבותינו בבלי ברכות דף מח: 'אמר רב נחמן ... דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש ... תנו רבנן מהו חותם בבנין ירושלים רבי יוסי ברבי יהודה אומר ... אף מושיע ישראל ...' ופירש רש"י שם חתימה זו: 'אם בא לחתום מושיע ישראל ולא חתם בונה ירושלים - יצא, שתשועת ישראל היא בנין ירושלים'
מהי תשועה זו? ומדוע על אף שהופרד ממנה צמח דוד, נשאר 'כסא דוד' עם ברכת בניינה של העיר?
האיר את עיננו הב"ח בביאורו לטור סימן קיח: 'שאלני...למנהג אשכנז שאומרים בברכת בונה ירושלים ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם וכסא דוד מהרה בתוכה תכין ברוך אתה יי' בונה ירושלים ... דצריך מעין חתימה סמוך לחתימה ... נראה דשאלת וכסא דוד וכו' היא שאלת בנין ירושלים ... דכשנבנה ירושלים ובית המקדש הנה אז דוד בא ויושב על כסאו כמו שהגון למלך שיהא יושב על כסא מלכותו בעיר ממלכתו ... וכסא דוד מהרה בתוכה תכין שיהא בונה כסא דוד שיהא מוכן כשיבוא דוד לישב על כסאו ואם כן כל זה דהיינו בנין בית המקדש ובנין כסא דוד הוא מענין בנין ירושלים ממש שהרי בית המקדש וכסא דוד הכל הוא נבנה בתוך ירושלים וגם יש להם שייכות אל ירושלים ...ובעל כרחינו צריכין אנחנו לפרש כך דאם לא כן מה ענין כסא דוד לבנין ירושלים'
בדבריו הנשגבים, מדגיש הב"ח מושג העומד בפני עצמו כשלב בבניין ירושלים- כסא דוד.
הוא למעשה יסוד הממלכה, התשתית של ממשלה בישראל, שאחר כך, בהתגלות משיח בן דוד, ינהיג את התשתית הזו.
זהו שלב גאולי בפני עצמו- שבמקומות אחרים מכונה 'משיח בן יוסף' כלומר אותו בנין לאומי כיסוד להתגלות המלכות המשיחית.
נמצאנו למדים כי בנין ירושלים הוא למעשה תקומת מלכות ישראל עצמאית, שלב של גאולה שרש"י הגדיר אותו כ'ישועת ישראל'
וכך מוסר גם הר"ח ויטאל זצ"ל מפי רבו האריז"ל, בשער הכוונות, ביחס לכוונת המתפלל בברכת הבנין הירושלמי: 'ובאומרו 'וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין' צריך לכוין כונה זו אשר פירשו שמעיה ואבטליון למורי ז"ל יום אחד אשר הלכנו לגוש חלב להשתטח על קבריהם ושם אמרו לו הם עצמם שצריך לכוין במלות אלו בג' תפלות שבכל יום ויום לכוין להתפלל לשי"ת על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ... ועליו אנו מתפללין וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין'
