בס״ד
אם שמר משה רבנו תקוות שמא מה שנגזר עליו, שלא לעבור את הירדן על מנת להיכנס אל ארץ כנען, נתבטל בגין כיבושו של ארץ סיחון ועוג בצד המזרחי של הירדן; הרי על פי מה שאנו קוראים בפרשתנו השבת, תקוות אלו בוודאי נמוגו.
הנה אנו קוראים השבת על דרישת ה' ממשה שיעלה על הר העברים בארץ מואב לראות את הארץ מנגד ולמות שם בהר. תגובתו של משה לא אחרה לבוא ; אבל לא של תסכול היתה, ואף לא של כעס או של רחמים עצמיים; התבטאותו היתה תקיפה ומעין פקודה בזו הלשון: "יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה... ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה". אם יש ספק ביחס לטיב ההתבטאות הנדונה יעוין בהקדמתו של הכתוב הזה בפסוק שלפניו וכך כתוב: "וידבר משה אל ה' לאמר". הרי בכל חומשי התורה זו המטבע הלשונית הקבועה בה מצוה ה' את פרשיות המצווה אל משה ("וידבר ה' אל משה לאמר") למסור אל בני ישראל; ופרט למקום הזה לא מצאנו בכל התורה התנסחות נוספת כזאת בכל ביטויי התקשורת הרבים בין משה והקב״ה.
גם רש"י הרגיש את רוח ההתבטאות כאן של משה ואת ההתנסחות המקדימה, ועל המלה "לאמר" שבסוף הפסוק המקדים כתב: אמר לו (משה לה') - השיבנו אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו?!
מתבקשת כאן השאלה: מה קרה לאיש הזה שעליו העיד הכתוב שהוא "ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב/ג') שמצא בעצמו כח נפשי להתבטא בכזאת תקיפות כלפי בוראו?!
נראה לומר שענוותנותו של משה רבנו היתה מופלגת בכל הנוגע לענייניו האישיים. אבל לא כאשר דובר בעניין קיומי של עם ישראל. אם חש משה שהמשך עם ישראל בסכנה יצא הוא מגדרו של ענוה ונהפך להיות תובעני ביותר אפילו כלפי ריבונו.
הבנה זאת מתחזקת על ידי שימושו של משה בתביעתו הנדונה בלשון "אלקי הרוחות לכל בשר". התנסחות כזו מופיעה רק עוד פעם אחת בכל התורה ושוב מפיו של משה כאשר נאמר לו ולאהרון אחיו מאת ה': "הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע" כתגובת ה' למרד קורח. מיד בהמשך כתוב: "ויפלו (משה ואהרון) על פניהם ויאמרו ק-ל אלקי הרוחות לכל בשר האיש אחד חטא ועל כל העדה תקצוף". הרי שם המרד היה נגד מנהיגותו של משה ופגיעה בכבודו ואם כן, היה הוא צריך להיות מרוצה בהתערבות ה', אבל לא כזה היה משה ועל כן גם שם תבע בחריפות ובתקיפות הצלת ישראל ומניעת האסון.
מכל העיון והדיון הזה נמצאנו למדים דרך אגב שבעיני משה קביעת מנהיגות ראויה לעם ישראל היא עניין קיומי וכמו אז נראה לנו כך גם היום. יהי רצון שיבינו זאת כל בני עמנו ושייבחרו במדינתנו רק מנהיגים ראויים.
![endif]--![endif]--
![endif]--
![endif]--![endif]--![endif]--
![endif]--![endif]--
