חיי אברהם פרשת צו

בס"ד

 

בענין "לאו דלא תכבה"

צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ (ו' ב'). וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים (ו' ה'). אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶה (ו' ו').

פירש"י (פסוק ו') לא תכבה, המכבה אש על המזבח עובר בשני לאוין. הרי דס"ל דהא דכתיב שני פעמים בפרשה "לא תכבה" היינו לעבור עליו בשני לאוין.

אמנם, הרמב"ן כאן חולק על פירושו, וס"ל דאיכא ב' פרשיות נפרדות כאן עם ב' איסורים