חיי אברהם פרשת תצוה

בס"ד

 

בענין "כלאים בבגדי כהונה"

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת (כ"ח ב')

כתב הרמב"ם בהלכות כלאים (י' ל"ב) ובהלכות כלי המקדש (ח' י"א) וז"ל, כהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפילו במקדש לוקין מפני האבנט שהוא כלאים, ולא הותרו בו אלא בשעת עבודה שהיא מצות עשה כציצית. ובשני המקומות הללו השיג הראב"ד שהרי אמרו ביומא (סט.) במקדש אפילו שלא בשעת עבודה מותר.

ובכסף משנה יישב דעת הר"מ מהשגת הראב"ד, דהא דאיתא ביומא שם, בגדי כהונה היוצא בהם למדינה אסור, ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר, י"ל דהתם לאו משום כלאים קאמר אלא משום משתמש בבגדי קדש, אבל האבנט שיש בו כלאים שלא בשעת עבודה במקדש, אע"ג דלית ביה משום משתמש בבגדי כהונה, משום כלאים מיהא אית ביה.