איש ואישה

מתוך הספר 'שירת עלמות'-פרקי הגות והלכה בענייני חינוך בת ישראל

חלק א: השווה והשונה

ראשי פרקים

א. שוויון בין גברים לנשים

ב. השוני המשלים

ג. הזכר והנקבה

ד. שכל ורגש

ה. ההבדל שבין גברים לנשים בחיובי המצוות

ו. הגלוי והנסתר במעמד הגברים והנשים

ז. "שעשני כרצונו"

ח. השיתוף והאהבה

א. שוויון בין גברים לנשים

שאלה

האם לפי התורה יש שוויון בין גברים לנשים או שמא כפי שטוענים, הגברים חשובים מהנשים?

תשובה

ככלל, ישנו שוויון בין גברים לנשים, וצלם אלהים שניתן באדם, כולל גברים ונשים כאחד. וכן התורה שייכת לכלל ישראל, גברים ונשים כאחד. וכאשר אנחנו אומרים בברכת התורה "אשר בחר בנו מכל העמים" הכוונה שה' בחר בכל ישראל, גברים ונשים כאחד, ומתוך כך "נתן לנו את תורתו". וכן מקובל במסורת, שאילו בעת מתן תורה היתה חסרה שפחה אחת מישראל, נתינת התורה היתה מתעכבת.

וכן למדו חכמים מהפסוק "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא, א), "השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה" (קידושין לה, א). וכן היה רגיל תמיד לומר מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.

אמנם אי אפשר להתעלם משינויים פרטיים בין גברים לנשים, הן שינויים גופניים ונפשיים מצד הבריאה האלהית והן שינויים הלכתיים כדוגמת ההבדלים במצוות עשה שהזמן גרמן. השינויים הללו מאפשרים לאיש ולאישה להשלים זה את זה.

ב. השוני המשלים

כדי לגלות את העניין האלהי בעולם, צריך לעשות זאת דרך שני פנים שישלימו זה את זה. כל נברא מוגבל, ולכן אינו יכול לקלוט את השלמות האלהית, אבל על ידי כלל האנשים, שכל אחד מגלה את מעלתו המיוחדת, מתגלה השלמות האלהית בעולם. ומכאן החשיבות הגדולה של אחדות ישראל, מפני שרק עם ישראל על כל מרכיביו יכול לקבל את התורה ולתקן על ידה את העולם. וכפי השוני שבין הנשמות, כך יש הסברים שונים לדברי התורה, וכפי שנאמר (תהילים סב, יב): "אַחַת דִּבֶּר אלהים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי". וכן נאמר (ירמיה כג, כט): "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע". ודרשו חכמים: "מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות - אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נחלק לשבעים לשונות" (שבת פח, ב). "מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים" (סנהדרין לד, א). וכפי שאמרו חכמים על מחלוקת בית הלל ובית שמאי, ועל כל שאר המחלוקות שבדברי חכמים, "אלו ואלו דברי אלהים חיים הן" (עירובין יג, ב).

ג. הזכר והנקבה

ההשלמה ההדדית המשמעותית ביותר לאדם, היא זו שבין הזכר להנקבה, שעל ידה האדם יכול לגלות את צלם האלהים שבו ולהגיע לשלמותו. ולא רק באדם, אלא בכל הבריאה, מהעולמות העליונים ועד העולם הזה, ישנה חלוקה לזכר ולנקבה, וכל מין לבדו אינו יכול להתקיים ולחיות בלא ההשלמה של המין השני. יסוד זה מבואר בהרחבה בחכמת הקבלה. וזהו שאמר רבי אלעזר (יבמות סג, א): "כל אדם שאין לו אישה אינו אדם", שנאמר (בראשית ה, ב): "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". ועוד אמרו חכמים (יבמות סג, א): "כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה... בלא תורה, בלא חומה".

כשם שהשוני בין הזכר ולנקבה מאפשר להם להתחתן ולהוליד ילדים, כך השוני הרוחני והנפשי מאפשר להם להתאחד ולהשלים ולפתח זה את זה מבחינה רוחנית.

ד. שכל ורגש

מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, היה רגיל להדגיש את הכלל שהאיש והאישה שווים. אלא שלאחר קביעת הכלל העקרוני, לפעמים היה עומד על ההבדלים שבין האיש לאישה, "יסוד השכל יותר מורגש אצל האיש. לעומת זאת, צד הרגש שבאדם יותר מובלט אצל האישה" (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 413). כמובן שגם לגברים יש רגש וגם לנשים יש שכל, אלא שכוונתו שככלל נטיית הגברים יותר אל השכל ונטיית הנשים יותר אל הרגש. עמדה זו קיבלה לאחרונה חיזוק ממחקרים שונים על המוח והנפש, מהם יוצא שיש שני סוגי אינטליגנציה, שכלית

(IQ), ורגשית (EQ). בגלל הבדל זה בתחומים מסוימים האיש אקטיבי יותר - פעיל, ואילו האישה פסיבית יותר - נפעלת. אחר שהשכל מגיע למסקנות הוא יוצר ובונה, ואילו מתכונתו של הרגש שהוא קולט רשמים מהאירועים שמסביב. הוא אינו יוזם אותם אלא מתרשם מהם. על כן אנו מוצאים בהגדרותיהם של חכמי התורה בדורות הקודמים כי בתחומים מסוימים האיש משפיע והאישה מקבלת. ועל ידי שתי התכונות הללו, שמשלימות זו את זו, אנו יכולים להתקשר בשלמות לעניין האלהי, להתגדל באמונה, לחיות חיי תורה ולתקן עולם במלכות שד-י.

בשכל המנתח והמגדיר אנו קובעים את העקרונות שלפיהם מודרכים חיינו, וברגש הטבעי החי אנו יכולים לקלוט יותר את האמונה והחיוניות שבתורה.

ה. ההבדל שבין גברים לנשים בחיובי המצוות

בכל תכונה לבדה ישנו חיסרון. השכל החוקר והמגדיר עלול מרוב עיסוק יצירתי לאבד את החיוניות הנובעת מתוך ההתקשרות אל המקור האלהי. וכן מרוב עיסוק בעקרונות וכללים הוא עלול לאבד את המגע עם החיים הממשיים. ומנגד, האינטואיציה הרגשית, בבואה לארגן את החיים בעולם, עלולה לטעות, לקלקל את השורה, ולסטות מהדין המדויק. לפיכך נמסרה עבודת קביעת הכללים והעקרונות לגברים, שנצטוו לעסוק בתורה ולקיים את מצוות העשה שהזמן גרמן, ועל ידי כך לקבוע את היסודות של החיים הישראליים. ואילו הנשים מגלות את ההתקשרות הכללית לאמונה ולחיי התורה הממשיים, ובזכות זאת הגברים מתקשרים אל האמונה הטבעית ומבינים נכון יותר את הערך של העקרונות הלימודיים.

ו. הגלוי והנסתר במעמד הגברים והנשים

בגלוי נראה כי תפקידם של הגברים חשוב יותר, ומצד מעלתם זכו במצוות תלמוד תורה ובמצוות עשה שהזמן גרמן, ומכוח זה ההנהגה וההדרכה מסורה לגברים. שכן מי שעוסק בעקרונות התורה הוא צריך להנהיג ולהדריך. אולם במבט עמוק יותר נראה שערכן של הנשים חשוב יותר, שכל תכלית הבריאה היא לקלוט את ההארה האלהית ולחיות ולחוות אותה במלוא העצמה, ולכך הנשים זוכות יותר. אמנם הגברים עוסקים יותר בעקרונות ובהנהגה, אולם בניית המשפחה, שהיא הדבר המשמעותי ביותר בחיים, נתונה בידיה של האישה. דווקא בגלל מידת הענווה שבאישה, ביכולתה לקלוט את העניין האלהי, ואת ההארה הנובעת מתלמוד התורה וממצוות עשה שהזמן גרמן, היא יכולה לגלות את מעלותיה הגדולות. ולכן לא מקרה הוא שמעלת הגבר ניכרת יותר, ואילו מעלת האישה פנימית ונסתרת - "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה, יד).

ז. "שעשני כרצונו"

על פי זה אפשר להבין את שני הפירושים שנאמרו על ברכת הנשים. לפירוש האחד יש בברכת "שעשני כרצונו" כעין הצדקת הדין על הרעה, שאף שהנשים נצטוו בפחות מצוות, הן מברכות את ה' מתוך אמונה שהכל לטובה, ואומרות "שעשני כרצונו" (טור או"ח מו, ד). לעומת זאת יש מפרשים שבברכה זו באה לידי ביטוי מעלתה היתרה של האישה, שהיא מכוּונת יותר לרצונו של ה' יתברך, ולכן דווקא היא יכולה לומר "שעשני כרצונו". וזה שהנשים מחויבות בפחות מצוות, הוא מפני שמצד טבען הן מתוקנות יותר, ולכן נצרכות לפחות מצוות כדי לתקן את עצמן. ההבדל בין האיש לאישה התחיל כבר בבריאה: האדם נברא עפר מהאדמה, ואילו האישה נבראה מחומר זך יותר, מצלעו של האדם. כלומר האישה מבטאת התפתחות נוספת מעל קומתו של האיש (שיחות הרצי"ה בראשית ע' 78-77; שמות ע' 380; עולת ראיה ח"א ע' עא-עב). לא מקרה הוא שלפירוש הפשוט ישנה עדיפות לגברים, ולפירוש העמוק ישנה עדיפות לנשים; מפני שאכן לפי המבט הפשוט מעלתם של הגברים יתרה, ואילו מעלתן של הנשים ניכרת על ידי מבט עמוק יותר. ולכן הצניעות המדגישה את המעלה הפנימית חשובה יותר לנשים.

ח. השיתוף והאהבה

כאשר מטשטשים את הייחודיות של כל מין, או יוצרים מאבק ועוינות בין המינים, אין הפריה הדדית, כל מין אינו יכול לבוא לידי ביטוי מלא בתחומו, הצעירים מתקשים לבנות משפחה, והמשפחות הקיימות מתפרקות ונהרסות.

לעומת זאת, כאשר מבינים את הערך של כל מין, ומתוך כך מתחברים באהבה יתרה, השכינה שורה בין בני הזוג (סוטה יז, א). ומתוך כך מתרבה האמונה והשמחה בעולם, והיסוד השכלי והרגשי מתפתחים ומתאחדים. והעם על כל משפחותיו הולך ונבנה, ומספר תהילת ה' אחד בעולם.

חלק ב: מעלות האיש והאישה

ראשי פרקים

א. מעלת הגברים והשכל

ב. הביטוי למעלת הגברים במצוות התורה

ג. מעלת הנשים והרגש

ד. מעלת הנשים מתגלה בשעות גדולות

ה. קליטת האמונה ותורת אמך

ו. לשון נקבה בלשון הקודש

ז. סדר גילוי מעלות האיש והאישה

ח. לעתיד לבוא תתגלה מעלת האישה

ט. העתיד לבוא גנוז בנשמה

י. זהירות מפמיניזים בוסרי

יא. סיום

ההבדל הניכר ביותר בין האיש לאישה, שהאיש נוטה יותר אל השכל והאישה אל הרגש, ועתה ננסה לבאר ביתר הרחבה את המעלה המיוחדת של האיש ומעלתה המיוחדת של האישה.

א. מעלת הגברים והשכל

השכל הוא המייחד את האדם מכל בעלי החיים, באמצעות השכל האדם מסוגל לחקור, להגיע למסקנות, לתכנן את פעילותו וליצור שינויים משמעותיים בעולם. באמצעות השכל בני האדם מסוגלים לשתף פעולה, להתארגן כציבור ולהגיע להישגים עצומים. לכן השכל הוא המנהיג את האדם ואת החברה. באמצעותו נקבעים העקרונות והיסודות שעליהם מושתתים החיים האנושיים. מצד זה השכל כללי. ואילו הרגש פרטי, כפי ההתרשמות האישית, ולא כפי שהכללים והעקרונות מחייבים. השכל נותן לכל רעיון הגדרה כללית קבועה, וכאשר רעיונות אלה נקלטים ברגש הרי הם מתפצלים לאין ספור גוונים, לפי תכונתו האישית של כל אדם, ואף בכל אדם הרעיונות נקלטים בגוונים שונים לפי מצב רוחו המשתנה.

ב. הביטוי למעלת הגברים במצוות התורה

על פי זה אפשר להבין את מעלתה של מצוות תלמוד תורה שמתקיימת באמצעות השכל. באמצעות הלימוד המדוקדק והחקרני, מתבססת התפישה השכלית התורנית, שעל פיה אפשר להנהיג את העולם ולתקנו. זה גם עניינן של מצוות עשה שהזמן גרמן, שמעלות על נס באופן ממוקד רעיונות חשובים, שלאורם עם ישראל צריך לילך. קריאת שמע, למשל, מזכירה את יסודות התורה והאמונה; הציצית שמצוותה ביום, מזכירה דרך הבגד את כל המצוות ומעוררת לזהירות מיצר הרע; וכך כל המצוות שהזמן גרמן, מעלות על נס ערכים תורניים שצריכים לכוון את חיינו.

על כן ההנהגה נתונה יותר בידי הגברים, המלכות, הדיינים, השופטים, השוטרים ואנשי הצבא. ואמרו חז"ל: "אין לך אישה כשרה בנשים אלא אישה שהיא עושה רצון בעלה" (אליהו רבה י; ילקוט שמעוני שופטים מב).

ג. מעלת הנשים והרגש

לעומת זאת הרגש המקבל והמתרשם, מסוגל לקלוט את האמונה ביותר טבעיות וחיוניות. מצד זה האישה קרובה יותר לעניין האלהי, ומצד זה היא כללית יותר. שכן מתוך ההופעה האלהית הכללית שמחיה את העולם, נמשכות כל ההגדרות העקרוניות שהשכל מברר ומגדיר. מעלה זו שבאישה נעוצה בחומר שממנו נוצרה. האדם נוצר מהעפר, והאישה מחומר מעודן יותר - מצלעו, וכיוון שהחומר שממנו נבראה האישה משובח יותר, היא יכולה באופן טבעי לקלוט יותר את העניין האלהי. האינטואיציה הנשית קרובה יותר לאמונה, ולכן גם בלא התיווך של בירורים שכליים תורניים, ובלא התיווך של מצוות ממוקדות שהזמן גרמן, הנשים יכולות להתקשר באופן עמוק לתורה ולמגמתה. ואילו הגברים נזקקים ללימוד התורה ולמצוות שהזמן גרמן כדי לבסס בקרבם את ההתקשרות לאמונה ולתורה.

ד. מעלת הנשים מתגלה בשעות גדולות

וכן אנו מוצאים שבכל האירועים הגדולים שאירעו לעם ישראל, הנשים הקדימו את הגברים לבחור בדרך האמונה. כפי הנראה, הניתוח השכלי הגברי מספיק למצב רגיל, אולם במקום שבו צריך יותר שאר רוח, יש צורך בתכונות הנשיות. "דרש רבי עקיבא: בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני תהילים תשצה, וע' רש"י שמות לח, ח). במתן תורה היתה הפנייה אל הנשים תחילה (רש"י שמות יט, ג, עפ"י חז"ל). וכן היחס לכבוד התורה נלמד על ידי אישה (להלן ז, א). והגברים אף לומדים תורה בזכות הכרתן העמוקה של הנשים (ע' ברכות יז, א, ולהלן ז, א). ונשים לא חטאו בחטא העגל ובחטא המרגלים. ועל העתיד אמרו: "אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" (מדרש זוטא רות ד, יא).

ה. קליטת האמונה ותורת אמך

התכונה המאפשרת לקלוט ולקבל את העניין האלהי, מאפשרת לנשים לקלוט את היסודות הגבריים ולממש אותם בחיים. הגברים מסוגלים להגדיר טוב יותר את הרעיון, אבל הנשים מסוגלות יותר לממשו בחיים. האישה מפתחת את העובר ברחמה, מולידה ומניקה ומגדלת אותו בפועל. לכן הנשים הן עיקר הבית, והן אלה שזוכות לעסוק יותר באידאל הגדול של בניית המשפחה.

אולי לכן כאשר מדברים על כלל העברת המסורת הישראלית נאמר (משלי א, ח): "ְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ", שהיסוד הראשון בחינוך הוא בניית הקשר הטבעי הכללי עם הקב"ה ותורתו, תכונה שבולטת יותר אצל הנשים. לעומת זאת הדרכת האבות ממוקדת וגם מייסרת - "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ", מפני שקליטת החינוך מהאבות מלאכותית יותר.

ו. לשון נקבה בלשון הקודש

מעלת האישה באה לידי ביטוי גם בלשון הקודש, שהדברים הכלליים מבוטאים בלשון נקבה: חדשות, נפלאות, נצורות, נשגבות. גם האמונה, התורה, המצוות, התפילה, הסגולה, היהדות, הכהונה והמלוכה בלשון נקבה. וזאת כאמור מפני שהטבע הנשי קרוב יותר לאלהות (שיחות הרצי"ה בראשית ע' 77).

ז. סדר גילוי מעלות האיש והאישה

מתחילה צריכה להיות הכרה בערכה של התורה ותלמודה, ובערכן של המצוות שהזמן גרמן, שהן מאירות את חיי היום יום. תפקידם של הגברים להיות אחראים לשמירת הערכים הכלליים הבאים לידי ביטוי במצוות הללו, ולהכריז עליהם בפומבי בזמנים קבועים, כפי מצוות התורה. ומתוך ההכרה בערך התפקיד הגברי הנשים יכולות להמשיך את האור שבמצוות הללו אל כל רובדי החיים. במבט ראשון נראה מעמדם של הגברים גבוה ממעמדן של הנשים, הגברים מנהיגים ומשפיעים יותר ואילו הנשים מקבלות ומושפעות יותר.

אולם ככל שמתבוננים לטווח ארוך יותר, נמצא כי ההשפעה הנשית הולכת וגוברת. וכך מספרים חז"ל (בראשית רבה יז, ז): "מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי - שהכל מן האישה". האיש בולט יותר בצדדיו האנושיים, השכל הוא שיא האנושיות, אולם האישה בולטת יותר בקליטת העניין האלהי. ולכן אע"פ שהבעל מצווה ללמוד תורה ולקבוע את הערכים, היחס הכללי אליהם מושפע יותר מהאישה, וצדקנותה או להפך רשעותה, מקרינים על בעלה. ולכן אם היא צדקת, והיחסים ביניהם טובים, מסתבר שבסוף גם בעלה יהיה צדיק; ואם היא מרשעת, מסתבר שבסוף גם בעלה יהיה רשע.

ח. לעתיד לבוא תתגלה מעלת האישה

וכך רמוז בחכמת הנסתר, שבתחילה מתגלה יותר מעלתו של הגבר אולם בעתיד תתגלה יותר מעלת האישה, כפי שרמוז בפסוק (ירמיהו לא, כא): "כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". בעולם הזה, מבטנו חיצוני, ולכן מעלתו של האיש הלומד והמנהיג גבוהה ממעלת האישה. אולם לעתיד לבוא, המבט יהיה עמוק יותר, ואז תתגלה מעלתה של האמונה והקליטה האינטואטיבית, עד שמעמד האיש והאישה יהיה שווה. ובעולם הבא, תתגלה כל כך מעלתה של האמונה והקליטה האלהית, עד שמעמד האישה יהיה גבוה ממעמד האיש. ואמנם גם אז יהיה מקום וצורך בלימוד ובהגדרות שכליות, אלא שהקליטה הרגשית, הנשית, תהיה חשובה יותר.

אפשר לומר שלאחר חטא אדם הראשון וכניסתו של יצר הרע לתוך האדם, קשה יותר לסמוך על האינטואיציה ועל הרגשות הטבעיים, ועיקר ההתמודדות עם היצר הרע נעשית באמצעות הדרכתו של השכל שצריך לשלוט על הרגש ולהנהיגו. אולם ככל שהעולם יתוקן, ותימלא הארץ דעה את ה', יהיה פחות חשש שמא הרגש הטבעי יתפרץ באופן מוטעה והרסני, המעצורים על גילויו של הרגש יוסרו, מעלתו תתגלה ועימו מעלתה של האישה.

ט. העתיד לבוא גנוז בנשמה

ואין לומר שהעולם הבא רחוק ואינו קשור ומשפיע כלל על חיינו, מפני שגם היום הוא גנוז בעומק פנימיותנו. הנפש החיצונית כנגד העולם הזה, הרוח הפנימית כנגד העתיד לבוא, והנשמה היותר פנימית כנגד העולם הבא. ולכן גם היום, ככל שמעמיקים יותר רואים יותר את השפעתה של האישה. אולם הסדר הוא שמתוך הענוותנות של האישה לקבל את מעלת האיש והשפעתו, היא יכולה לגלות יותר ויותר את מעלתה.

י. זהירות מפמיניזים בוסרי

כפי הנראה אנו מתקרבים לעתיד לבוא, שבו מעלת האישה תתגלה יותר כלפי חוץ. ניצני גאולה מופיעים, קול התור נשמע בארצנו. טכנולוגיה מפותחת מקלה על עבודות הבית, נשים פנויות יותר ללימודים. אולם כמו בכל צמיחה חדשה, בתחילה גדלים פירות בוסר, ורק אחר שלב נוסף של הבשלה, הפירות נעשים טעימים. אוכלי הבוסר עלולים לשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד. אחריהם יבואו החכמים שילמדו מניסיונם וידעו כיצד לאכול מהפירות בהיתר, לתפארת התורה העם והארץ.

יא. סיום

יש לציין שהיחס בין החמה המשפיעה ללבנה המקבלת - דומה ליחס שבין זכר לנקבה, מתחילה היו שניהם שווים, ובעקבות גאוותנותה של הלבנה נתמעטה. אבל באמת בעומק העניין מעלתה גבוהה, שהיא קולטת את ההארה כאן בעולם הזה. ובמידה מסוימת כך הוא היחס בין השמים והארץ, שבמבט ראשון השמים נעלים יותר, ובמבט שני תכלית הבריאה - למען הארץ, וסוף מעשה במחשבה תחילה. וכן היחס שבין יהודה ליוסף, מצד אחד יהודה מולך, אולם הבן היקר והחביב הוא יוסף, שהיה יפה כאישה, וביכולתו לגלות את כל האידאלים הנשגבים בתוך העולם הזה, ביופי ובעושר. וכך הוא גם היחס שבין לאה לרחל.

***ניתן לרכוש את הספר 'שירת עלמות' באתר המכון

  1. ![endif]--

המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png