top of page

סעודת פורים בלילה

איתא במגילה (ז ב):

"אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא 'ימי משתה ושמחה' כתיב. רב אשי הוה יתיב קמיה דרב כהנא נגה ולא אתו רבנן. אמר ליה מאי טעמא לא אתו רבנן דלמא טרידי בסעודת פורים. אמר ליה ולא הוה אפשר למיכלה באורתא. אמר ליה לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו"

רבא אמר שמי שאכל סעודת פורים בלילה לא יצא ידי חובתו. ולשונו צריכה באור: מדוע נקט לשון דיעבד שאם סעד לא יצא ידי חובתו ולא לשון לכתחילה "מצוות סעודת פורים שיאכלה ביום" וכדומה. לכאורה משמע מדבריו שיש מצווה לאכול סעודת פורים בלילה אלא שאין יוצאים בסעודה זו ידי חובה וצריך לאכול פעם נוספת ביום. ובאמת הראבי"ה (מובא במרדכי סימן תשפז) על דברי רבא הללו פירש: "סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא פרש ראבי"ה צריך לנהוג כלילי שבת ויומו דומיא דקריאה דכתיב 'והימים נזכרים ונעשים' ואין היקש למחצה". לדבריו יש חובה גמורה לאכול סעודת פורים בלילה כמו שיש חובה גמורה לקרוא את המגילה בלילה וכפי שכאמור משמע מדיוק לשון רבא (אמנם הראבי"ה לא כתב במפורש שכך משמע מדברי רבא).

אלא שהמרדכי (שם) התקשה בדברי הראבי"ה וז"ל "ואיני מבין זה דהא רב כהנא קאמר לרב אשי אמאי טרידי רבנן בסעודת פורים וכי לא הוה אפשר למיכלה באורתא אמר ליה ולא סבר לה מר להא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב משמע דסעודה אחת די". וצריך באור מה קושייתו של המרדכי הלא הראבי"ה מודה שאי אפשר לצאת ידי חובת סעודת היום בסעודה בלילה, אלא שסובר שהטעם לכך היא שצריך לסעוד שתי סעודות, והיכן ראה המרדכי שלא כדבריו. ועוד יש לשאול שהמרדכי לא הקשה מעצם דברי רבא, מפני שכאמור אדרבא מלשונו של רבא משמע שאכן יש מצווה לאכול בלילה אלא שלא די בכך כדי לצאת ידי חובה, אלא הקשה מדברי רב אשי. וצריך באור מהו הדבר שמצא המרדכי בדברי רב אשי שלא מצא בדברי רבא שממנו קשה על שיטת הראבי"ה. קושיא זו הקשה האדר"ת למרן הראי"ה קוק זצ"ל (מובא בגנזי הראי"ה לחודש אדר עמוד 15). הרב זצ"ל ענה לו לאור ההבדל שיש בין גרסת הגמרא שלפנינו לגרסא של המרדכי. לפנינו מובא שרבא הוא זה שפרש את טעמו "ימי משתה ושמחה כתיב", אמנם לגרסת המרדכי רבא לא פרש את טעמו ורב אשי הוא זה שהוסיף "ימי משתה ושמחה כתיב". ובאר הרב שקושית רב אשי היא מהטעם, אם כדברי הראבי"ה שיש מצווה לסעוד גם ביום וגם בלילה וזו הסיבה שהאוכל בלילה לא יצא ידי חובתו הרי שהטעם צריך להיות כדבריו "והימים האלה נזכרים ונעשים" מקיש עשייה לזכירה כמו שיש מצווה לזכור ביום ובלילה כך יש מצווה לאכול ביום ובלילה. מהטעם שהגמרא אומרת "ימי משתה ושמחה כתיב" משמע שאין כלל מצווה לאכול בלילה וזו הסיבה שהאוכל בלילה לא יצא ידי חובתו. כיוון שלגרסת המרדכי רב אשי הוא זה שאמר את הטעם הקשה המרדכי מדברי רב אשי. ובאמת לפי הגרסא שלפנינו שרבא אמר את הטעם, כבר מדברי רבא יש להקשות על שיטת הראבי"ה.

אחר שהתבררה קושיית המרדכי צריך לברר כיצד יענה הראבי"ה על קושייתו. הב"ח כתב ליישב שגם הראבי"ה מודה שהחובה לעשות סעודה גדולה היא ביום אלא שסובר שצריך לעשות גם סעודה קטנה בלילה, ואם עשה סעודה גדולה בלילה לא יצא ידי חובת סעודת היום. ולפי דברי הרב זצ"ל פרוש הדברים הוא ש"משתה ושמחה" משמע סעודה גדולה וזה באמת נאמר רק על היום אמנם יש מצווה נוספת שלא נאמרה בפסוק והיא לסעוד בלילה לפחות סעודה קטנה. אכן לפי דברי הרב זצ"ל אין צורך לכך. הראבי"ה כתב שלמד על החובה לסעוד בלילה מכך שיש חיוב לקרוא את המגילה בלילה. שער הציון (תרצ ס"ק מא) כתב בשם הישועות יעקב שיש הבדל בין החיוב לקרוא בלילה לחיוב לקרוא ביום והוא שהחיוב לקרוא ביום הוא מדברי קבלה ואילו החיוב לקרוא בלילה הוא מדרבנן בלבד. לפי זה במגילה עצמה כלל לא הוזכר החיוב לקרוא בלילה שהרי הוא מדרבנן ואם כן ברור שגם החיוב לסעודה שהוזכר במגילה הוא ביום בלבד ולכן היא כתבה "ימי משתה ושמחה". אמנם אחר שתקנו חכמים לקרוא גם בלילה תקנו לסעוד בלילה שהרי אין היקש למחצה. אם כן ברור שאי אפשר לצאת ידי חובת המצווה מדברי קבלה לסעוד ביום בה בלילה וזהו מה שאמר רב אשי לרב כהנא, אך אין בכך סתירה כלל לכך שיש מצווה גמורה מדרבנן לסעוד גם בלילה, וכפי שמשמע מלשונו של רבא שאמנם יש מצווה בכך אלא שאין יוצאים בזה ידי חובה.

להלכה כתב הרמ"א "ובסעודה אחת יוצאים". מפורש אם כן שאדם שסעד רק ביום ולא סעד בלילה יצא ידי חובה כדברי המרדכי ולא כדברי הראבי"ה. אלא שכתב "ומכל מקום גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה" ומקורו אינו דברי הראבי"ה הנ"ל אלא מתשובת מהרי ברי"ן כפי שציין בדרכי משה. ובאור הדברים נראה כאמור שמלשון רבא משמע שיש מצווה באכילה בלילה, אלא שאין הכוונה שיש בכך חובה כדברי הראבי"ה, אלא שיש בכך קיום המצווה באופן שאינו מספיק כדי לצאת ידי חובה, מפני שעיקר השמחה נתקנה ביום. וממילא כל מי שסועד בלילה הרי זה משובח.



Commenti


המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
whatsapp-logo.png
bottom of page