יש להבחין בין המושג "חשד" למושג "חשש". חשש הוא במקום שבו חכמים חששו שאדם אכן יעבור עבירה, ולכן גזרו ועשו סייג לדבר העבירה. חשד הוא שגם כשאין חשש שיעבור עבירה, עליו להתרחק מדברים שעלולים לגרום שאחרים יחשדו בו.

ספר זה עוסק בדברים שגזרו עליהם מפני החשד, או שנאמר עליהם שהם אסורים מפני מראית העין. וכפי שיבואר לקמן, בתלמוד ובראשונים מובאים דברים רבים שעליהם נאמר שהם אסורים מפני החשד, ודברים אחרים שעליהם נאמר שהם אסורים מפני מראית העין.