חיי אברהם פרשת ואתחנן

בס"ד

בענין "מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל"

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן (ג' כ"ה)

איתא בסוטה (יד.) דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך[1], אלא כך אמר משה, הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר[2], מעלה אני עליך כאילו עשיתם וכו'.

ותמהו המפרשים[3] מכאן לדעת הרמב"ן בסה"מ (מ"ע ששכח הרב ד') דמצות ישוב א"י דאורייתא היא[4], א"כ מדוע רצה משה רבינו להכנס לא"י רק מפני המצות התלויות בה, וכדמשמע בפשטות המימרא, תיפוק ליה משום ישוב א"י עצמו שהוא מצוה וצ"ע[5].

ויש שתירצו בפשיטות, דבאמת זה נכלל בתירוץ הגמ', דהרבה מצוות נצטוו בארץ ישראל, ומצות ישוב א"י בכללם. אלא דלא משמע כן מלישנא דקושית המימרא, מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, דאילו רצה ליכנס למצות ישוב א"י, לא היה מקשה מידי, דפשיטא דלזה רצה ליכנס, ורק אם התכוון לקיום מצות התלויות בארץ, דבזה אינו מחויב עתה שעומד מחו"ל, ע"ז הק' הגמ' וכי לאכול מפריה כו', ותי' דאה"נ דרצה ליכנס כדי לקיים המצוות[6], ועדיין צ"ע.

וי"ל ע"פ מש"כ בשו"ת תשב"ץ (ח"ג סי' קצ"ח) וז"ל וכן מה שאמרו בסוף פ' המקנא אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל בארץ יתקיימו על ידי, לאו לענין מעשרות דקאמר, דהוא בעבר הירדן היה, ושם נוהגות[7], ולמה בקש שיעבור הירדן, יכולה היתה שבועת הקדוש ברוך הוא להתקיים שלא יעבור הירדן וישאר חי בעבר הירדן ויקיים שם המצות [יע' במעדני ארץ תרומות (פ"א הל"ג אות ב') שביאר כוונת התשב"ץ דמשום קיום מצות תרו"מ לא היה צריך לעבור את הירדן כיון שגם בעבר הירדן מזרחה היה יכול לקיים לאחר שיעברו ישראל את הירדן ותתקדש אז גם עבר הירדן בקדושת א"י, יע"ש שהאריך בזה[8], וכ"כ בכלי חמדה כאן], אלא במצות הנוהגות במלחמת עממים ובהבדלת ערי מקלט להשלים מצוה שהתחיל בה ובהכרתת זרע של עמלק ובמנות מלך ובבנין ב"ה שלא היו נוהגות עד שיעברו את הירדן, הנהו הוה בעי לקיומי, אבל לענין קדושת הארץ כמו שארץ כנען אשר לעבר הירדן ימה היא קדושה, כן ארץ סיחון ועוג נוהגות בה כל חובת קרקע, עכ"ל.

נמצא לפי דברי התשב"ץ דמשה רבינו נתכוון ליכנס לא"י כדי לקיים מצות הנוהגות בפני עצמן ולא בשביל מצות התלויות בארץ, וממילא י"ל דישוב א"י דנוהג בפנ"ע הוי בכללן, ומיושב שפיר[9].

אלא דעדיין ילה"ק מקושית המימרא "מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י", וכנ"ל, דהלא פשיטא דרצה ליכנס משום מצות ישוב א"י. ולזה י"ל לאידך גיסא, דמבואר בדברי התשב"ץ שם[10] דמצות ישוב א"י הוא מצד מצות התלויות בארץ[11], ועוד משמע שם דאף ישוב א"י גופי' נוהג שם[12], וא"כ מאחר שנכנסו לארץ ומצות התלויות בארץ נהגו בעבר הירדן, שפיר היה מקיים מצות ישוב א"י בעבר הירדן, וא"ש.

וכעי"ז כתב במשך חכמה (ר"פ ראה) דלא קשה מידי, דלפי זה בני גד ובני ראובן לא קיימו מצות ישיבת ארץ ישראל, ובודאי אינו כן, דקיימו גם בארץ סיחון ועוג מצוה זו כו'. ואם כן מדוע היה משה מבקש ליכנס לארץ, ודאי כל זמן שלא היה כיבוש וחילוק הארץ, היו מקיימים בזה ישיבת ארץ ישראל, עכ"ל. הרי לדעת המש"ח כבר קיימו מצות ישוב א"י בארץ סיחון ועוג[13], ומרע"ה רצה ליכנס לא"י למצות התלויות בארץ, ולדעת התשב"ץ היה אפשר לקיים מצות ישוב א"י (ומעשרות) בארץ סיחון ועוג, ובע"כ רצה ליכנס לא"י למצות אחרות.

בתו"ת הק' מאי קושיא היא זו מפני מה נתאוה לכנס לא"י, והלא האבות וגדולי ישראל היו משתוקקים להיות בא"י, ובאגדה דסוף כתובות הפליגו מאוד בשבח ישיבת הארץ, וי"ל דמשום הא גופא שמפרש שכמה מצות אין נוהגות רק בא"י, מפני זה באמת היה רצון כל הצדיקים לכנס לשם, וידענו זה ממשה, עכ"ל, הי' דהמצות התלויות בארץ גורמים לשבח ישיבת א"י, ויע' בהערה[14].

ובאמת ליעקב הק' על קושית המימרא מפני מה נתאוה משה כו', הא מוטל עליו לקיים מצות ישוב ארץ ישראל. ותי' דאולי יש להוכיח מזה כי מצות ישוב ארץ ישראל אינה אלא למי שיש לו חלק ונחלה בארץ ישראל וכיון שבני לוי לא היה להם חלק ונחלה בארץ א"כ אולי היו פטורין גם ממצות ישוב א"י. וכ"כ בעל הצפנת פענח בתשובה בסוף ספר הזכרון לפחד יצחק, וגם בקיצור בר"פ ואתחנן, וכ"כ בניצוצי אור (להגר"ר מרגליות) בסוטה שם.

וכ"כ בחמדת ישראל (בקונטרס נר מצוה עמ' יג: לבעל הכלי חמדה), אלא דדחה זאת דהלא נשים בודאי לא נטלו חלק בארץ ואעפ"כ איתא במתני' סוף כתובות הכל מעלין לא"י, ובברייתא איתא שם דכח האשה ככח האיש בזה, ונראה דגם נשים מצווין במצות ישוב א"י, וא"כ כש"כ לוים, יע"ש שפלפל בזה[15]. ועוד דחה תי' הנ"ל מפני שהלוים באמת נטלו חלק בערי מגרש. וכבר פליגי בזה רבוותא, יע' ברכות (כ:) גבי נשים בבהמ"ז דאורייתא או דרבנן, ורש"י ותוס' שם, ומעדני יו"ט שם, ורש"ש ובן ארי' שם ממתני' דמע"ש דפליגי בזה תנאי.

ועוד תירץ בחמדת ישראל ע"פ דקדוק לשון הגמ' "כדי שיתקיימו כולם על ידי", דכוונת מרע"ה היה שאם יכנס לארץ ויהיה מנהיגן של ישראל, יהיה כל מה שמקיימין ישראל על ידו, וזה היה רצונו של מרע"ה להיות מנהיגם של ישראל גם בקיום מצות התלויות בארץ, והכריח פי' זה למ"ד בזבחים (קא:) דמרע"ה כה"ג היה וחולק בקדשי שמים וא"כ אינו מצווה במצות נתינת התרומה, אלא ודאי כדאמרן.

אלא דתמה אני מדברי עצמו בכלי חמדה כאן המובא לעיל, דהביא דברי התשב"ץ דאין מצות התלויות בארץ נוהגות עד אחר כיבוש וחילוק, ומצד מצות התלויות בארץ שפיר היה יכול לקיים מצות הללו בעבר הירדן, וא"כ היאך אפשר לומר דרצונו היה להיות מנהיגם גם בקיום מצות התלויות בארץ בא"י כשהיה אפשר להנהיגם מעבר הירדן. ובזה י"ל דרצה להנהיג רוב כלל ישראל בפניו. אלא דעדיין קשה, אמאי לא תי' כמש"כ לעיל בדעת התשב"ץ, דשפיר היה אפשר לקיים מצות ישוב א"י לאחר כיבוש וחילוק בעבר הירדן. ואולי י"ל דס"ל דל"ל להרמב"ן כדברי התשב"ץ ולעולם מצות התלויות בארץ ומצות ישוב א"י אינן נוהגות בעבר הירדן, ויע' בכל"ח שם דלא משמע כן, וצ"ע.

ובדומה לתי' הנ"ל בחמדת ישראל, תי' בגאון יעקב בשם רע"א (מובא בע"י סוטה שם) דמרע"ה ראה שגזרה עמד כנגדו, ולא ביקש לדור בא"י, אלא אעברה נא כדי ליכנס ולראות שם, ועל הכוונה הזאת הק' ר' שמלאי וכי לאכול מפריה כו', והשיב דמרע"ה השתדל תמיד להשלים אחרים כאמרם (אבות פ"ה) משה זכה וזיכה את הרבים, וכל מצוה שהיה יכול לזרז את ישראל היה מדריכם, ורצה לזרז אותם על מצות התלויות בארץ, ולכן רצה ליכנס לארץ לזרז אותם תיכף במקום אשר איכא חיוב מצות אלו, ולזה הכניסה בארץ לבד יספיק. וזהו מה שאמר אכנס לארץ כדי שיתקיימי על ידי, ר"ל דאני הוא הגורם, וע"ז השיב הקב"ה מעלה אני עליך כאילו עשיתם ר"ל כאילו כל ישראל עשו וקיימו המצות בשבילך ואתה הוא הגורם לזה עכת"ד, וממילא לפי האי פירושא לק"מ ק' המפרשים, דשפיר היה אפשר לזרז אותם במצות ישוב א"י גם בעבר הירדן, משא"כ בהמצות התלויות בארץ רצה לזרזם במקום החיוב מצוה.

וראיתי בשם האבני נזר שתירץ, דבאמת קשה הלא אמר' (ברכות ו.) חישב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, וא"כ משה רבינו הא היה אנוס על מצות התלויות בארץ ולמה ביקש כ"כ להכנס לארץ לקיים מצוות התלויות בארץ, אולם צ"ל דמה שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה זה דוקא בשאר מצוות, אבל במצוות התלויות בארץ, אפי' יחשב כאילו עשה, מה מועיל בחו"ל מצות שתלוים במקום, ואפי' יעשה המצות בפועל גם אין מועיל, אבל מצות הליכה לא"י לישב בה, אם נאנס ולא עלה, מעלה עליו הכתוב כאילו הלך, שזה בידו לעשות, ולכן לא ביקש ליכנס לא"י משום מצות ישוב א"י.

אשמח לקבל תרומות והערות: אברהם הבר, דוא"ל: chayeiavraham@gmail.com

[1] האריכו המפרשים בנוסח ברכת מעין שלש מכאן, יע' בב"ח (סי' ר"ח) ותו"ת כאן, ועוד, ואכ"מ.

[2] וקשה, דהלא איתא באבות (א' ג') אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס, יע' מה שתי' במהרש"א ומהרצ"ח סוטה כאן, וע"ע ברוח חיים על אבות שם ועוד.

[3] חי' מהרד"ם בסה"מ הובא במש"ח (ר"פ ראה), חי' הגרי"ז סוטה שם, ועוד.

[4] והאריכו האחרונים אם לדעת הר"מ הוי מצוה ג"כ או לא, יע' באבנ"ז יו"ד (סי' תנ"ד) ושו"ת ביה"ל (ח"ב סי' נ' בסופו), ועוד, ומ"מ לדעת הרמב"ן לכ"ע יש להק' כן. ולדעת ר' חיים הכהן מובא בתוס' בכתובות (קי:) דמצות ישוב א"י הוא משום מצוות התלויות בארץ, לק"מ, כדיבואר לקמן.

[5] והנה, יש לפלפל בזה, ונימא דר' שמלאי ס"ל דמצות ישוב א"י אינה מצוה מה"ת, דהנה הרמב"ן גופי' כתב בסה"מ (שרש א') דאפשר דיש מחלוקת בהא ד"תרי"ג מצוות", ודלא כדעת תוס' בסוטה (ג.), וא"כ נימא דלית לי' לר' שמלאי דישוב א"י הוי מצוה במנין המצות, אמנם א"א לומר כן, דר' שמלאי לשיטתו הוא מרא דשמעתא בסוף מכות דתרי"ג מצות, ומנין המצוות כוותי' אזיל, ובע"כ אף לדעת הרמב"ן ס"ל לר' שמלאי דישוב א"י הוי במנין המצוות והדרא קושיא לדוכתא.

[6] יע' תוס' פסחים (קיג:) דהוכיחו מכאן דיש לחזר ולהביא עצמו לידי חיוב, וכ"כ בשיטה בשם הרא"ש ערכין (ב:) ועוד.

[7] יע' בברכ"י (או"ח סי' תפ"ט) אריכות בזה.

[8] המפרשים האריכו בזה טובא, יע' בשו"ת ישועות מלכו יו"ד (סי' ס"ז), ועוד. וכן נקט בדרש משה כאן, והק' כק' התשב"ץ אמאי רצה לעבור, ותי' שרצה שיתקיימו על ידו, ואם היה עובר אולי הכיבוש יהא ביום א' ויהו מחויבין הרבה שנים קודם, עכת"ד. ובצי"א (חט"ו סי' ה') נקט דאף קודם כיבוש אפשר לקיים מצוות שם, וכדעת המש"ח לקמן.

[9] יע' רשב"ם ב"ב (צא.), ואולי יש לפרש דבריו ע"פ דברי התשב"ץ דהכא ודו"ק.

[10] סי' ר' שם.

[11] יע' לקמן בזה.

[12] וכ"כ בצי"א הנ"ל במש"כ התשב"ץ דג' ארצות שהן יהודה ועבר הירדן וגליל כולהו דין א"י להם לענין נשואין ולהעלות מחו"ל להם ושלא להוציא מהם לחו"ל עכ"ל.

[13] וע"ע ברביד הזהב.

[14] והבאנו כן לעיל בשם רבינו חיים בתוס'. ויע' בשו"ת חת"ס (יו"ד סי' רל"ד) ושו"ת אבנ"ז יו"ד (סי' תנ"ד ס"ק ל"ב) בזה בשם התשב"ץ הנ"ל (וסי' ר' שם) והמהרי"ט (ח"ב סי' כ"ח) אם מצות ישוב א"י הוא מפאת מצות התלויות בארץ או מצד קדושת השכינה. אבל לדעת הרמב"ן הנ"ל שלא הזכיר זאת, ומשמע שהוא מדין כיבוש או דין אחר, עדיין צ"ע. ועוד, לדעת התשב"ץ גופי' דישוב א"י הוא מחמת המצות, מ"מ כבר נתבאר דנוהג זה גם בעבר הירדן, וא"כ ישוב זה רק א"ש לדעת ר' חיים הנ"ל.

[15] וע"ע בשו"ת בית יצחק אבה"ע (סי' ה'), שו"ת ביה"ל הנ"ל, שו"ת מרחשת (ח"א סי' כ"ב), ועוד.

המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png