חיי אברהם פרשת בא

בס"ד

 

בענין "פדיון הבן בלילה, דברי החתם סופר בזה, והמסתעף"

וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה (י"ג ט"ו)

הנה הקשו המפרשים סתירה בדברי חז"ל בענין "הכאת" מצרים, דכתיב (י"ב י"ב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים כו' אעשה שפטים אני ה', ופירש"י אני בעצמי ולא על ידי שליח, וכדאיתא בהגדה של פסח ומדרשים, ומאידך כתיב (י"ב כ"ב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, ואיתא בב"ק (ס.) כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים, ויע' ברש"י עה"ת שם, וכן כתיב אח"כ (י"ב כ"ג) וראה את הדם על המשקוף כו' ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף, (וכן כתיב בפ' חקת כ' ט"ז וישל