פרשת וארא

בס"ד

 

 

אף על פי שרק בקרב בים סוף הובעה המודעות המצרית שד' יצא למלחמה לצדו של ישראל נגד מצרים, ככתוב שם: "ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי ד' נלחם להם במצרים" (שמות יד'/ כה'), החלה המלחמה הזאת כבר לפני כשנה, עת בואם של משה ואהרון לראשונה בפניה אל פרעה בלשון "כה אמר ד' אלוקי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" (שמות ה' / א'), הצהרתו המופגנת והשחצנית של פרעה, כתגובה לפניה הנ"ל, בלשון: "מי ד' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל: לא ידעתי את ד' וגם את ישראל לא אשלח" (שם פסוק ב') היוותה מבחינת הבורא הכרזת מלחמה נגדו. אם כי מגמת האלוקים האמיתית כבר אז היתה ככתוב: "וארד להצילו (את ישראל) מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל מקום הכנעני..." (שמות ג' / ח') לא נאמר זאת לפרעה. כתכסיס אמר ד' למשה לומר לפרעה רק. "..נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר ונזבחה לד' אלוקינו (שמות ג' / י"ח).

מזה היה אמור פרעה להבין שאין מדובר על שחרור משעבודו אלא רק בקשת חופשה קצרה לערוך טקס פולחני – דתי , בו יקריבו זבחים לד' וישובו. בסירובו המוחלט של פרעה אפילו לבקשה "הצנועה הזאת" כפי ש