פרשת וישלח

לקראת המפגש של אבינו יעקב עם אחיו עשיו, עליו מספרת פרשתנו השבוע, כתוב: ״ויירא יעקב מאד ויצר לו". תחושה זו של פחד וצרה הולכת ובאה כנראה היתה מושפעת מרגע היוודעו שעשיו "הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו", וניתן לשאול- הרי פעמיים הבטיח לו הקב״ה את שמירתו: פעם בצאתו לחרן בבריחתו מעשיו אחיו בלשון "הנה אנכי עמך ושמרתיד בכל אשר תלך" (בראשית כ"ח/ט"ו). ופעם שניה לפני בריחתו מלבן בלשון: "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך  (בראשית ל' /ג') ואם כן, מדוע מפחד יעקב? וכי אין הוא בוטח וסומך על הבטחת הקב״ה?! הוסבר שהבטחת הקב״ה ניתנת תמיד על תנאי שהמובטח יהיה ראוי לקיום ההבטחה ושלא יחטא עד מועד קיומו. אבל עדיין קשה לנו, וכי יעקב היה בעל עברות שבגינן בוטלה כשרותו?! הרי ביחס למסר ששלח אל אחיו, בהיותו יוזם את הפגישה הנוכחית, בלשון: "עם לבן גרתי" דרשו חז"ל: "עם לבן גרתי-ותרי״ג מצוות שמרתי"(רש"י) -כלומר, העיד יעקב על עצמו שבמשך כל 20 שנות שהייתו בבית לבן הוא לא זז מתורת אבותיו המסתכמת ב-613 מצוות. ואם כן חוזרת השאלה מדוע פחד יעקב שנאבדה ממנו מעלת היותו ראוי שתקוימנה בו הבטחות ד' לשמירה מלמעלה?

אולי יעזור לנו לפתור את תמיהתנו אם ננסה "להבין את הראש״ של צדיקי עמנו. נקדים בהצגת שתי גישות שונות בהן ניתן להתייחס למצוות הבורא. יש מתייחסים למצוות כעול כבד המרסן את הכוחות והרצונות הטבעיים של האדם, והמביאו לאי נוחות, ואפילו לתחושת התייסרות במידה מסוימת. אם אומרים לאדם בעל גישה כזו שבצורת קיום מינימלית הוא יוצא ידי חובת המצווה; או אומרים לו שמצווה זו אינה נוהגת בזמן הזה-הוא ירגיש הקלה נפשית ויהיה מרוצה מאוד. לעומת הגישה הנ״ל, יכול אדם לחוש שמצוות ד' בונות אותו ומגבירות בו כוחות חיים גדולים ובאמצעותן הוא הולך וגדל מיום ליום. ואם לאדם כזה אומרים שאין מצוה מסוימת נוהגת בזמן הזה הוא ירגיש נחלש וחסר חוסנו כי אצלו כל מצוה ומצוה מהוה אבן בניה בבניין אישיותו ואם תחסר לו אפילו מצוה אחת בודדת כל הבניין נעשה רעוע.

לנו נדמה שיעקב אבינו, כצדיק עליון, התייחס למצוות ד' בגישה השניה הנ"ל ועל כן בהיותו חסר גם למצות כבוד אב ואם וגם מצות ישוב ארץ ישראל במשך 20 שנה הוא הרגיש את עצמו נחות כלפי עשיו אחיו שבכל אותן השנים זכה הוא ל-2 המצוות הללו.

ואם תאמר שהרי ביחס לשתי המצוות הנדונות בטולן אצל יעקב נבע מאונס ואפילו מתוך קיום צוואת הוריו, אין עובדות אלו משנות דבר אצל אדם צדיק במדרגתו של יעקב אבינו. הרי לבונה חומה של לבנים האם ישנה לו הסבר מדוע נוצר מחסור באספקת לבנים. עצם עובדת העדר לבנים פוגם בכל תהליך הבנייה. יתכן שתחושת חולשתו של יעקב בהעדר שתי המצוות הנדונות הביאו לפחד לקראת פגישתו עם עשיו אחיו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך