פרשת מסעי

"והורשתם...וישבתם"

 מתוך נתוח הפסוק הנ"ל קבע הרמב"ן שישנה מצות עשה מן התורה לכבוש ("והורשתם") ולשבת ("וישבתם") בארץ ישראל. המצוה הזאת נקראת בפי חכמינו מצות ישוב ארץ ישראל והיא מורכבת משני חלקים כמפורט לעיל. (רמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם - מצוה ד')

 המשמעות המעשית של דברי הרמב"ן היא שאם יזכה צבא ישראל לכבוש שטחי ארץ ישראל וישליט ממשל צבאי על השטח הכבוש בלי להקים ישובים יהודיים שם; או הפוך, יתישבו יהודים בכל גבולות ארצנו אבל בלי שלטון עצמאי - יהודי, לא קיימנו את המצוה הזאת בשלמות.

הוסיף ה"חתם סופר" לפני כ200- שנה הארה נוספת בבאורו את המצוה הזאת. טען הוא שכמו כל מצוות התורה, כך מצוות ישוב ארץ ישראל, שלמות קיומה תיחשב רק כאשר היא נעשית מתוך בחירה ולא מתוך הכרח. ועל כן המצוה הנדונה באה לידי בטוי בכך שיושבים בארץ ישראל, דוקא בשעה שמניחים לנו לשבת בנחת בארצות תבל. (דרשות החת"ס ב' דרוש לז' באב)

לרוב - המציאות של הדורות האחרונים ביחס למצות ישוב הארץ היתה הפוכה מהדגם האידיאלי של ה"חתם סופר"; ואולי משום שבִסְסָה הציונות הכללית את הסברתה מאז יסוּדה על הצורך להציל את יהודי המצוקה בהעלותם ארצה ולהבטיח שם את בטחונם, פגשה היא בסבוכים קשים מאז קום מדינת ישראל ועד היום. עם כל חשיבות המשימה ההיא, אין בסיס מוצק וצודק יותר לציונות מאשר המחויבות שלנו לקיים את מצות בוראנו בשלמות כמפורט למעלה.

נייחל ליום אשר היעד הציוני יתוקן ועִמו הרבה לקויים הנובעים ממצעו הזמני.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך