חיי אברהם פרשת בלק

בס"ד

 

בענין "בן כמה היה בלעם במותו"

איתא בסוטה (יא.) וסנהדרין (קו.) א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה (פירש"י דנתחכמה לו) בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורין, יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית וכו'.

אולם בסנהדרין שם (ע"ב) איתא אמר ליה ההוא מינא לרבי חנינא מי שמיע לך, בלעם בר כמה הוה, אמר ליה, מיכתב לא כתיב, אלא מדכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וארבע. אמר ליה שפיר קאמרת, לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם, והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה.

ופירש"י שם וז"ל, ור' חנינא לית ליה דר' סימאי, דאמר לעיל שלשה היו באותה עצה דפרעה, בלעם ואיוב ויתרו, דלר' סימאי בלעם חיה יותר מן מאתים ועשר שנים, דהא היה בעצת פרעה דכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, דלר' סימאי כל אותן מאתים ועשר שנים שהיו ישראל בגלות מצרים עד מלחמת מדין חיה בלעם.

[ובחכמת שלמה שם הק' על רש"י וז"ל, זה אינו דהא לא היתה הגזרה כי אם משנולדה מרים, ועוד בעל כרחך לא התחיל הגלות כי אם אחר מות יוסף והוא חיה בתוך רד"ו ע"א שנה, אלא צ"ל שאותה עצה התחיל מתחלת ירידתם למצרים, אבל לא נגמרה הגזירה והפורענות כי אם ממרים. וכן במלא הרועים שם הק' וז"ל, באמת לא היה רק שמונים שנה מלידת משה עד שיצאו שאז התחיל הגזרה ע"י איצטגניני פרעה. וברש"ש שם ציין לדבריו לפירושו בבמדבר רבה (פ' בלק אות כ"ד) שהק' כן. ובדעת זקנים מבעלי תוס' והדר זקנים פ' שמות (א' י') כתבו דאם היה בעצה זו נמצא דהיה בן מאה וארבעים כשנפל במלחמת מדין שהרי לכל הפחות היה בן עשרים כשיעץ שהרי בן עשרים לחכמה, ותחשוב שמונים של משה ולסוף ארבעים שהלכו במדבר היה מלחמת מדין כדכתיב אחר תאסף, הרי שהיה בן ק"מ שנה, עכ"ד. ובצדה לדרך (לבעל הבאר שבע) בשמות שם כתב דכמו זר נחשב שבלעם הרשע האריך ימים כ"כ].

בחזקוני פ' שמות (א' ט') הקשה הסתירה בין מימרא דר' סימאי דג' היו באותה עצה להא דכתוב בפנקסיה דבלעם בר תלתין ותלת שנין הוה כד קטליה פנחס, ותירץ דתרי בלעם הוו, וזה דהיה בעצת פרעה היה אביו של אביו, ונכדו נקרא בלעם על שם זקנו. ובצדה לדרך שם כתב דאישתמיטתיה מיניה פירש"י בפ' חלק הנ"ל.

עוד תי' שם בחזקוני ובדעת זקנים מבעלי תוס'[1] והדר זקנים (שמות א' י') בשם ר' מנחם מאדנ"י דשלשה היו באותה עצה ד"לכה איעצך" כדאמרינן בפרק חלק אמר ליה לבלק אלקיהם של אלו שונא זמה הוא, לך עשה שווקים והושיב בהם זונות. [ויע' בעץ יוסף סוטה שם שהק' דהלא על עצתו בשטים נהרג, ותי' דאפשר דהא והא גרמו. אולם לדברי בעלי התוס' לא קשה מידי. עוד יש להביא קצת סמך לדבריהם מהא דאמרינן בלעם שיעץ נהרג, ולכאורה קשה, אמאי לא נהרג מיד אלא רק אחר לכל הפחות מאה ועשרים שנה, והעיר בזה בכרם נטע יע"ש, אבל לפי דבריהם דהיה בעצת אלקיהם של אלו שונא זימה הוא, לא קשה מידי, דהא נהרג מיד.]

אלא דשוב הקשו (בד"ז והדר זקנים) מהא דאיתא בזבחים (קטז.) כשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו כו' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם וכו', אלמא דהיה יותר מל"ג שנים, דאפי' אם תמצא לומר שלא היה כי אם בן כ' כששואלין ממנו עצה ובסוף ארבעים נהרג אלמא בן ששים היה כשמת.

ועוד קשה מהא דאיתא בסנהדרין שם (והובא ברש"י עה"ת כ"ד כ"א) וירא את הקיני וישא משלו, אמר לו בלעם ליתרו, קיני, לא היית עמנו באותה עצה, מי הושיבך אצל איתני עולם, והיינו דא"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה וכו', ומשמע דלא היה בלעם אחר בעצת פרעה אלא אותו בלעם היה, ודלא כדברי החזקוני לעיל, וכן העיר ברסיסי לילה (אות מ"ד), וגם משמע מזה דלא כתי' הבעלי תוס' דשלשה היו באותה עצה קאי אעצת לכה איעצך, וכן מריהטת הגמ' בסוטה שם דהובא הך מימרא דג' היו וכו' ביחד עם שאר הדרשות בענין תחילת שעבוד מצרים.

עוד הקשו בצדה לדרך ועוד על תירוץ של בעלי התוס' דהיאך אפשר לומר דיתרו היה באותה עצה לזנות בנות מואב שהרי כבר נתגייר וקיים כל המצות.

בסוף פרשת וישלח אצל מלכי אדום כתיב וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה. וכתב באבן עזרא בלע בן בעור איננו בלעם, גם בלעם איננו בן לבן הארמי, גם בלעם ארמי היה, וזה בלע אדומי. וכן באברבנאל (פ' בלק) כתב וחשבו אנשים כי בלעם זה היה בלע בן בעור ואינו כן כי אותו היה מלך שם עירו דינהבא. אמנם בלעם זה היה שם עירו פתורה. ובלע מת שנים הרבה קודם משה ובלעם זה היה בימיו של משה.

אולם במדרש שכל טוב שם איתא וימלך באדום בלע, זה בלעם הקוסם שרצה לבלע נחלת ה' בני בנותיו, שנאמר ארמי אובד אבי וירד מצרימה. בן בעור, בן שנבער אביו מנביאות. ושם עירו דנהבה, כשירד למצרים להיות יועץ לפרעה הוא יועצהו לומר לעצמו הבה נתחכמה לו פן ירבה. וכ"כ בפענח רזא ור"ח פלטיאל (פ' בלק) ובריקאנטי (ס"פ וישלח), ודנהבה פי' דין של הבה נתחכמה וכו'. וכן נמצא בתרגום יהונתן בן עוזיאל שם בהרבה דפוסים, ובתרגום בדברי הימים (א' א' מ"ג). ולפי"ז ודאי האריך ימים יותר מל"ג שנים.

וכן מבואר במדרש תנחומא (פ' ויצא סי' י"ג) ובתרגום יונתן (פ' בלק פכ"ב פסוק ה' וכ"ד, ופ' מטות ל"א ח') ובפי' הרא"ש עה"ת (ס"פ ויצא ופ' מטות שם[2]) דהאריך ימים יותר מל"ג שנים דס"ל דבלעם זה לבן, והכי איתא התם במדרש, ותלחץ רגל בלעם אל הקיר, הגל הוא הקיר לפי שעבר בלעם את השבועה שנשבע ליעקב שנאמר אם לא תעבור את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה, ובלעם זה לבן שנאמר ארמי אובד אבי, ועל שבקש לכלות ישראל נקרא ארמי שנאמר ולכה זועמה ישראל, לכך נפרע הקיר ממנו לפי שהוא העד על השבועה כדכתיב יד העדים תהיה בו בראשונה.   

אולם בסנהדרין (קה.) איתא תנא הוא בעור, הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי. בעור שבא על בעיר, כושן רשעתים דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים. ומה שמו לבן הארמי שמו. ופירש"י הוא בעור, אביו של בלעם הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי. הרי דס"ל לרש"י בגמ' דאביו של בלעם הוא לבן. ובזוה"ק ח"א (קס"ו ע"ב) דהוי בן בנו.

ובמלא הרועים שם הביא בשם השל"ה דט"ס נמצא ברש"י ולעולם בלעם ובעור היו א'[3]. וכן מבואר בפירוש הגמ' בדעת זקנים[4] והדר זקנים בשמות הובא לעיל יע"ש[5], וכן בחזקוני כאן (כ"ב כ"ד)[6]. ובהג' יעב"ץ שם כתב דאפילו אם נאמר דהיה בלעם בן לבן לא מסתבר לומר שהאריך שנותיו של לבן כ"כ, דהא כל שנותיו של בלעם לא היו אלא ל"ג שנים[7], ושמא כוונו בכאן על ענין הגלגול עכ"ד[8], וכן קצת משמע באבן עזרא הנ"ל, וע"ע בצדה לדרך הנ"ל. 

אולם מדברי רש"י הנזכרים לעיל מבואר שלא כדבריהם, דהא כתב רש"י בסנהדרין (קו:) דבלעם היה יותר ממאתים ועשר שנים כיון דהיה בעצת פרעה, ור"ל המאתים ועשר של גלות מצרים ועוד שנים במדבר, אבל טפי מזה לא, ויש להעיר, כיון דס"ל לרש"י דבלעם הוא בנו של לבן, א"כ הרי האריך ימיו של בלעם טפי ממאתים ועשר שנים מתקופת לבן, אלא ע"כ ס"ל דלבן היה חי עד קרוב לזמן עצת פרעה ואז נולד לו בלעם, ודלא כמש"כ היעב"ץ דלבן לא האריך ימיו כ"כ[9], ודלא כמש"כ השל"ה בדעת רש"י דבלעם הוא לבן דא"כ האריך ימים טפי מר"י שנה. 

עוד איתא בילקוט שמעוני (בלק רמז תשס"ו) דבלעם זה קמואל בן נחור (פ' וירא כ"ב כ'-כ"א)[10], ולמה נקרא שמו קמואל, שקם על אומה של קל[11]. והובא בד"ז בס"פ וירא ובשמות (א' י') ובהדר זקנים שם. הרי גם לפי דבריהם האריך ימים טפי מל"ג שנים.

בבמדבר רבה (כ' י"ד) איתא הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה, הא למדת שלא היה זקן, שהאתון גדולה הימנו, וכ' הרש"ש שם דאתיא כמ"ד דמת בל"ג שנים. והנה איתא באבות (ה' ו') עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן כו' ופי האתון. וכתב שם ברע"ב ועוד מפרשים דנגזר עליה שתדבר עם בלעם. ובתוספות יו"ט כתב כי לא יתכן שהיה חי כ"כ מששת ימי בראשית עד זמן בלעם, וכן פירש בדרך חיים שכל אלו עשרה דברים שנבראו בין השמשות לא בריאה ממש, אלא גזירה שגזר הבריאה בין השמשות עכ"ד. אולם ביעב"ץ שם משמע דהאתון ממש היה נברא אז, וכן קצת משמע בבעל הטורים (כ"ב ל"ג). ושמעתי לבאר לפי דבריהם דשפיר י"ל בביאור דברי המדרש דגם בלעם האריך ימים כדאמרו חז"ל שהיה באותה עצה אצל פרעה, או שהיה לבן או בנו או קמואל או בלע בן בעור, או בר עצה בשעת מתן תורה, ואעפ"כ האתון גדולה הימנו כיון דהאתון עצמה נבראה בבין השמשות דששת ימי בראשית. אולם לענ"ד אין זה משמע כלל ממה שכתב במדרש הא למדת שלא היה זקן, ואילו לביאור הנ"ל היה צריך לומר שלא היה זקן "כמו האתון".

היוצא מדברינו דפליגי חז"ל אם בלעם היה חי רק ל"ג שנים או האריך ימים הרבה יותר מזה, ויש מדברי רבותינו שנקטו דהעיקר הוא שהיה חי רק ל"ג שנים, ודחו מה דמצינו בדברי חז"ל דהאריך ימים דהוא ע"ד גלגול או בלעם אחר היה, ויש הסוברים דיש להבין דברי חז"ל בזה כפשטות דבריהם דהאריך ימים הרבה, וע"כ פליגי אהא דאחז"ל דהיה חי רק ל"ג שנים ותו לא.

 

 

לע"נ שיינא חיה בת רבי אריה ליב נלב"ע י' תמוז תשנ"ד

 

אשמח לקבל תרומות והערות: אברהם הבר, דוא"ל: chayeiavraham@gmail.com

 

 

 

[1]וכן בד"ז פ' בלק (כ"ד י"ד).

 

[2]אלא דסיים שם ואולי נאמר כי היה ממשפחתו. וכן מסתפק בזה בהדר זקנים שמות שם.

 

[3]וממילא בלעם הוא לבן.

 

[4]אולם בד"ז ס"פ ויצא כתב הוא לבן הוא בעור. אמנם יע"ש ונ' דצ"ל הוא בלעם.

 

[5]ובהדר זקנים ביאר לפי"ז הא דאיתא בהגדת פסח ולבן בקש לעקור את הכל שבא לקלל את ישראל.

 

[6]וצ"ע דסותר דבריו בשמות (הובאו לעיל) דס"ל אליבא דכ"ע דהיה חי רק ל"ג שנים.

 

[7]ודלא כרש"י (קו:) שם דפליגי אמוראי בזה.

 

[8]וע"ע כעין זה בכתב והקבלה (ס"פ וירא), ועוד.

 

[9]וממילא שפיר י"ל ג"כ דהאריך ימים עד אחר מיתת יהושע בזמן של כושן רשעתים.

 

[10]ובפ' מטות כ' בענין היאך לא נזהר שפטן מלקרוא בנו על שם קמואל הרשע.

 

[11]ובענין איך אפשר לומר דהוא קמואל הוא לבן, הארכתי בזה במק"א.

 

Tags: