חיי אברהם פרשת תזריע

בס"ד

 

בענין "מילה בצרעת, עשה דוחה לא תעשה"

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (י"ב' ג')

איתא בשבת (קלב:) תנו רבנן מילה דוחה את הצרעת בין בזמנה בין שלא בזמנה (פירש"י כגון קטן חולה והמתינו לו עד שיבריא). יום טוב אינה דוחה אלא בזמנה בלבד. מנהני מילי, דתנו רבנן, "ימול בשר ערלתו" ואף על פי שיש שם בהרת, יקוץ. ומה אני מקיים "השמר בנגע הצרעת" (דברים כ"ד),  בשאר מקומות, חוץ ממילה. או אינו אלא אפילו מילה, ומה אני מקיים ימול בשר ערלתו, בזמן שאין בה בהרת, תלמוד לומר, "בשר" (ריבויא הוא), ואף על פי שיש שם בהרת.

אמר רבא, האי תנא, מעיקרא מאי ניחא ליה ולבסוף מאי קשיא ליה, (לישנא אחרינא דרבא), מילה דוחה את הצרעת, מאי טעמא, דאתי עשה ודחי לא תעשה, ומאי "או אינו" דקאמר, הדר קאמר, אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי את לא תעשה, לא תעשה גרידא, האי עשה ולא תעשה הוא (השמר, לא תעשה הוא, ולעשות ככ