פרשת תזריע

בסייד

בספרות חז״ל ושל מחשבת היהדות מתוארים שני מצבי התיחסות אפשריים מצד הקב״ה לעמו ישראל; והם "גלוי פנים" ו"הסתר פנים". הראשון מאובחן כמו המציאות שהייתה קיימת כאשר חנו בני ישראל במדבר סיני, בשעה שהוקם המשכן, ואש ירדה מן השמיים לשרוף את הבשר שהונח על המזבח לרגל הקרבתו של אהרון הכהן. כל הוויות החיים היו אז על - טבעיות ; ניזונו מן המן, התגלגל בקרבם באר המספק מים בתמידות ובשפע וגם כל שאר צרכי גופם סופקו שלא בדרך הטבע.

המצב ההפוך של "הסתר פנים" מצטייר כאשר הוא במלואו כלקוי אורות אלוקיים החיים מתנהלים לגמרי על פי חוקי הטבע, ובמציאות הזאת מתבקשת השאלה מאליה "אם הוא (ית״ש) קיים איה הוא?

לפי האמת התופעה החשוכה הנ״ל אינה אלא טעות אופטית מפני שהבורא (ית״ש) הטוב ומיטיב אינו משתנה כלל, ואין הוא פעם מתגלה ופעם מסתתר, אלא בעקבות התנהגות בניו פעם מוקמת מחיצה המסתירה את האור, ופעם מסולקת אותה מחיצה ושפע האור מתגלה.