חיי אברהם פורים תשע"ט

בס"ד

בענין " מצות צריכות כוונה בקריאת המגילה"

איתא בר"ה (כח:) אלמא קסבר רבא מצות אין צריכות כוונה. איתיביה, היה קורא בתורה, והגיע זמן המקרא (של קריאת שמע, והוא היה קורא בתורה פרשת שמע), אם כוון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. מאי לאו כוון לבו לצאת, לא, לקרות. לקרות, הא קא קרי, בקורא להגיה (פירש"י אף קרייה אין כאן אלא מגמגם). תא שמע, היה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגילה, אם כו