פרשת צו

פרשתנו השבוע בחציה הראשונה ממשיכה בנושא הקרבנות בהם דובר בפרשת ויקרא, שקראנו לפני שבוע, ומתארת מה נעשה עם חלקי בשר בעלי החיים, ובנותר ממנחת הצומח, שהובאו כקורבן, לאחר שעיקר פעולות הפולחן נגמרו, בתיאור הזה מפתיע שהמוטיב העיקרי הוא אכילה עטוף עם פרסי דינים מרובים. במסגרת של 60 פסוקים מופיע השורש א-כ-ל בצורותיו השונות כ- 20 פעם. לאור החשיפה הזאת מתבקשת מאוד השאלה- מה ענין אכילת האדם, פעולה גשמית המשותפת גם לבעלי חיים, עושה אצל היכל ה' אשר אמור להעלות האדם לפסגות רוחניות עליונות? התמיהה ההולכת ומעמיקה עוד יותר כאשר מתברר, על פי הלכות הקורבנות, שאכילת הכהנים ולפעמים בעלי הקורבן עצמם הינה חלק מעצם הפולחן ובלעדיה אין ריצוי או כפרה למביא את הקורבן.

להבין את הנקודה הלכאורה מביכה הנ"ל ניעזר באחד מספרי הרמח"ל (רבי משה חיים לוצטו). "מסילת ישרים״ בו מובא מהתלמוד (מסכת עבודה זרה דף כ') מאמרו של התנא רבי פנחס בן יאיר האומר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה , ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".

במאמר זה מצויר מעין סולם בעל 11 שלבים, שכל שלב גבוה מקודמו, וכבסיס לכל הסולם- לימודו וקיומו של התורה. ניתנת רשות לאדם החפץ בקרבת אלוקים לעלות שלב שלב, בלי דילוגים, ולקנות בכל שלב מידה נעלה נוספת בתוך מאמץ עצמי וסיעתא דשמיא. בפסגת ההשתדלות האנושית מצויה מידת הקדושה, ומעל לזה רק בידי רצון הבורא להעניק למתקרב רוח הקודש והשער לתחיית המתים.

בביאור מידת הקדושה כתב הרמח״ל: "והנה האיש המתקדש בקדושת בוראו אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה ממש, וסימניך אכילת קדשים (חלקי בשר הקורבנות) שהיא עצמה מצות עשה. ואמרו חז״ל : כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים (פסחים נט)". ובהמשך כתב:" והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש וכמזבח...וכמו הדברים שהיו עולים על גבי המזבח... כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש".

נמצא שפסגת היהדות אינה בהבדלות מהחיים הארציים- החומריים, אלא בהעלותם לרמת הקדושה בה גם הפעולות הגשמיות כמו אכילה ושתיה נחשבות לעבודת ה', כמו זו שבמקדש. בהר סיני קיבלנו את הייעוד להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ובכדי להתאמן בכך תקנו לנו חכמינו ז״ל מצוות נטילת ידיים לפני הסעודה וברכות הנהנים לפני ואחרי האכילה והשתיה. נשאף כולנו לעלות בסולם המצוות ולהתקדש בקדושת ה' ולזכות באמרת משה רבנו "ואתם הדבקים בדי אלוקיכם חיים כולכם היום".

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך