חיי אברהם פרשת ויקרא

בס"ד

 

בענין "האם מתעשרין מאמירת פיטום הקטורת"

נתבאר במקום אחר, דיש לחקור בהא דאיתא בסוף מסכת מנחות כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, אם הכוונה בזה שנחשב כהקריב ממש ופטור מקרבן מן הדין, או דלמא נחשב כאילו הקריב קרבן עתה, אבל לית ליה כפרה גמורה, ועדיין איכא חיוב קרבן כשיבנה הבית, ונחלקו המפרשים בזה. ועוד יש דס"ל דאין הקריאה במקום הקרבה כלל אלא מעלה בעלמא ולשון הפלגה.

ועוד נתבאר דנחלקו המפרשים אי בעי ללמוד ולעסוק בפרשת הקרבן דליהוי כמקריב קרבן, או דסגי בקריאת הפרשה בעלמא דליהוי כמקריב קרבן. ויש להוסיף למש"נ, דכן מצינו כי האי גוונא לגבי הקטורת, יעויין ברמ"א (או"ח סי' קל"ב) וז"ל, יש ליזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה משום שהאמירה במקום ההקטרה, וחיישינן שמא ידל