חיי אברהם פרשת ויקהל

בס"ד

בענין "נשים בבנין בית המקדש"

וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לה'. וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ (ל"ה כ"ב, כ"ה)

כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (א' י"ב) אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן, ביום מקימין לא בלילה. ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים. והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר.

וכתב הכסף משנה מקור לדברי הר"מ דנשים חייבות מהא דכתיב הכא ויבאו האנשים על הנשים, וכתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, ע"כ. ואף על גב דהנך קראי כתיבי אצל המשכן, מ"מ ס"ל בדעת הר"מ דמזה למידין דחייבות בבנין בית המקדש ג"כ.

וכן מצינו דהשוה הר"מ מקדש למשכן בעיקר חיוב הבנין, שכתב שם בהל' א' וז"ל, מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש, וכ"ה בספר המצוות (מצות עשה כ'). הרי דהביא מקרא דועשו לי מקדש לחיוב בנין ביהמ"ק אע"ג דההוא קרא במשכן כתיב.

ובכסף משנה שם הביא דברי הסמ"ג (מ"ע קס"ג) דמקור לחיוב בנין ביהמ"ק הוא מקרא דוהיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו וכו', ופירש שלא רצה לומר שהמצוה היא ועשו לי מקדש כמו שכתב הר"מ משום דההוא קרא במשכן שבמדבר מיירי, ואילו הר"מ ס"ל דמשמע מהאי קרא דכלל הוא לכל מקום בין למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים, ודיקא נמי דקאמר ועשו לי מקדש ולא קאמר ועשו לי משכן, עכ"ד[1].

וכן מצינו באור החיים (כ"ה ח') וז"ל, צריך לדעת למה קראו מקדש ותיכף חזר בו וקראו משכן דכתיב את תבנית המשכן. ונראה כי אומרו ועשו לי מקדש היא מ"ע כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתן לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות כו', ולזה לא אמר ועשו משכן שיהיה נשמע שעל אותו זמן לבד נאמרה מצוה זו. ואחר שצוה דרך כלל, אמר פרט הנעשה במדבר, שאינו מקום לבנות בו בנין אבנים (כמו בביהמ"ק), שיעשה משכן כסדר האמור. ותמצא שכתב רמב"ם בפ"א מהל' בית הבחירה מצות עשה לעשות בית לה' דכתיב ועשו לי מקדש עד כאן, וטעמו הוא משינוי הלשון כמו שכתבנו, עכ"ל[2].

ובאמת, מדברי הגמ' בשבועות (טו:) והובא בר"מ כאן, הלא ילפינן דאין בונין את המקדש בלילה מהא דכתיב גבי המשכן (במדבר ט' ט"ו) וביום הקים את המשכן. אלמא דבין בעיקר חיוב הבנין, בין בחיובא דנשים, בין בחיוב זמן הקמת המקדש, כולהו ילפינן מקראי דמשכן. [וקשה מכאן לדעת הסמ"ג (כפי הבנת הכס"מ[3]) דלא ילפינן חיוב בנין בית המקדש מקרא דועשו לי מקדש, דמיירי רק במשכן, וצ"ע דמאי שנא מהא דכתיב וביום הקים את המשכן דילפינן מזה דגם בבית המקדש אין בונין בלילה כדאיתא בהדיא בגמ', וצ"ע].

ומעתה, בהא דנשים חייבות בבנין בית המקדש, הקשו האחרונים דדברי הר"מ לכאורה סותרים עצמם מיניה וביה, דבתחילה כתב דליכא חיוב בנין אלא ביום, וא"כ הוי מצות בנין ביהמ"ק מצות עשה שהזמן גרמא, והיאך כתב בתוך כדי דיבור דנשים חייבות בבנין, ורבו התירוצים.

אולם, על פי האמור, י"ל כפשוטו, וכמו שתי' בדברי מלכיאל (ח"ה סי' צ"ט) ומנחת אלעזר (ח"ב סי' מ"ז אות ג') וז"ל, כיון דמצות עשה דבנין ביהמ"ק הוא מועשו לי מקדש, ומינה ילפינן חיוב בנין בית עולמים לדורות, וכיון שנאמר במשכן וכל אשה חכמת לב וכו' ויבאו האנשים על הנשים, ומינה למד הרמב"ם חיובא דנשים, א"כ הרי גילתה התורה בזה לחיובא שמחוייבות גם הנשים אף אם נאמר דהוי מ"ע שהזמן גרמא הוי כמו מצה והקהל ושמחה שגילתה התורה שמחוייבות הנשים אף דהוי מ"ע שהז"ג.

אלא דלכאורה תירוץ זה נסתר מדברי הר"מ עצמו בהל' ע"ז (פי"ב ה"ג)[4] שכתב, וכל מצות עשה שהיא מזמן לזמן ואינה תדירה נשים פטורות חוץ מקידוש היום, ואכילת מצה בלילי הפסח, ואכילת הפסח ושחיטתו, והקהל ושמחה שהנשים חייבות, ע"כ. הרי דמנה הר"מ כל המצוות עשה שהזמן גרמא דנשים חייבות בהן, ואמאי השמיט בנין בית המקדש, ודוחק לומר ד"תנא ושייר". ובשלמא לשאר התירוצים של האחרונים שכתבו כל אחד כדרכו אמאי בנין בית המקדש אינו נחשב כמ"ע שהזמן גרמא[5], אתי שפיר הא דלא מנה הר"מ בנין ביהמ"ק בהך מנין, אבל לדברי האומרים דאיכא גזה"כ כאן דחייבות בבנין המקדש, ומשום דילפינן מקדש ממשכן לענין זה, שוב תקשי כנ"ל, אמאי לא מנה הר"מ בנין ביהמ"ק ג"כ, וצ"ע.

--------------------------------------------------------

ובעיקר דברי הכס"מ, דילפינן חיוב לנשים בבנין בית המקדש מהא דהביאו נדבות למשכן, ובידיה טוו, הקשו האחרונים דלא מצינו הכא אלא דנשים הן כשרות לבנות בית המקדש, אבל היכן מצינו בזה חיובא, דדלמא מעצמן עשו, מידי דהוי אקטנים דאין חייבין במחצית השקל ומ"מ אם שקלו מקבלין מידן.

ובאמת, יע' ברמב"ן ובריטב"א בקידושין (לו.) שהקשו מהא דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, ובכל מקום ממעטינן נשים מזה, וכגון בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות, וא"כ היאך כתיב ויבאו האנשים על הנשים. ותירצו דהתם נשים מעצמן הביאו ולא נצטוו בכך. אלמא דפליגי על הר"מ (לדעת הכס"מ), וס"ל דליכא למילף מכאן חיוב בבנין בית המקדש לנשים.

ויישבו בשו"ת בית יצחק (או"ח סי' ג' אות ה') ובכלי חמדה (פ' כי תשא עמ' קנ"א) ע"פ שיטת ר"ת (גיטין מה: ד"ה כל) דס"ל דאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצית לפי שלא מפקדא, והיינו דכל מי שאינו מצווה באיזה מצוה, אינו כשר לעשיית החפץ של מצוה, וא"כ אילו לא היו הנשים מחויבות בבנין המקדש, לא יכלו להשתתף בעשיית המקדש, ויהא הבנין פסול[6]. וכיון דחזינן דנשים כשרות במלאכת המשכן, ע"כ דחייבות בבנין המשכן. וכיון דשינה הקרא מלישנא דמשכן ללישנא דמקדש שכולל הכל, ממילא חייבות בבנין המקדש ג"כ.

ובכלי חמדה שם דחה הך ישוב לפי מה דמבואר ברש"י בסוכה (מא.)[7] דבית המקדש שאנו מצפין עליו כבר בנוי ומשוכלל ויבוא משמים, ע"כ, וצ"ע, היכא כשר בנין בידי שמים כיון דצריך שיהיה בנוי ע"י בר חיובא[8], והתורה והמצוה רק לישראל ניתנו, וע"כ אינו מעכב שיהיה דוקא ע"י בר חיובא, וא"כ שוב אין ראי' מהנך קראי גבי משכן דנשים שהשתתפו בבנין המשכן היו חייבות ג"כ, דהלא אין עשיית המקדש מעכב שיהיה ע"י בר חיובא, ואין זה דומה לציצית ולולב דעשייתן צריך דוקא להיות ע"י בר חיובא, יע"ש מה שפלפל בזה.

אמנם, אליבא דאמת, אין מזה טענה על הר"מ, ולעולם שפיר יש ללמוד מהא דנשים כשרות בבנין המשכן דלעולם חייבות בבנין ג"כ, ומעכב שיהיה ע"י בר חיובא, ואי תקשי הלא חזינן מבית שלישי דליכא קפידא שיהיה ע"י בר חיובא דוקא, הלא שיטת הר"מ הוא דבית שלישי לא יבוא בנוי ומשוכלל מן השמים, אלא שיבנה ע"י משיח, שכתב בהל' מלכים (י"א א') המלך המשיח עתיד לעמוד כו' ובונה המקדש וכו', וע"ע הל' מעשה הקרבנות (ב' י"ד). ויע' בביאור השיטות באורך בביאורי הגרי"פ לסה"מ לרס"ג (עשה י"ג). הרי לשיטת הר"מ לא קשה מידי מבנין בית שלישי, ולעולם בעי בר חיובא, וככל מש"נ.

אשמח לקבל תרומות והערות: אברהם הבר, דוא"ל: chayeiavraham@gmail.com

[1]ועוד כתב הכסף משנה בהל' ביה"ב (ד' ב') אהא דכתב הר"מ שם דבמקדש ראשון לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנא' והבדילה הפרכת, דאין הכוונה לבית ראשון דלא היה פרוכת אלא כותל, אלא הכוונה למשכן, ולמשכן קרי מקדש, ע"כ. וקצת ראיה לזה מהא דהך קרא במשכן נאמר. [ובעיקר דבריו כבר הק' האחרונים דבמקדש ראשון היה גם כותל אמה טרקסין וגם פרוכת]. ועכ"פ חזינן שוב מדבריו כנ"ל, דלישנא דמקדש כולל המשכן נמי, ולכן "מקדש ראשון" היינו המשכן. [אולם, מקור דברי הר"מ הם ביומא (נא:) ושם איתא ד"במקדש ראשון" היה כותל אמה טרקסין, ומזה משמע כדברי החולקים על הכס"מ הנ"ל].

[2]והק' האחרונים על דבריהם מהא דאיתא במס' עירובין (ב:) ושבועות (טז:) דמשכן איקרי מקדש מהא דכתיב ועשו לי מקדש, אלמא דקאי הך קרא רק אמשכן ולא אמקדש, ויע' באבן האזל ועוד מש"כ ליישב. ויש שביארו דלעולם כוון הר"מ כאן להמשך הפסוקים דכתיב וכן תעשו, ודרש' מזה במס' שבועות (יד:) תעשו לדורות, יע' במהר"ם שי"ק (סה"מ מ' צ"ה) וערוך הלשחן העתיד כאן ועוד שכ"כ. וע"ע בתוס' שם ושם ובעוד מקומות, שדנו אי ילפינן משכן ומקדש מהדדי או לא.

[3]דהא יש אחרונים דס"ל דגם הסמ"ג מודה לדעת הר"מ במקור עיקר חיוב בנין המקדש דילפינן ממשכן, יע' בערה"ש הנ"ל.

[4]וע"ע קידושין (לד.), ובשו"ת בבית יצחק (הובא לקמן).

[5]ויע' במרחשת (ח"א סי' כ"ב אות ה') ושו"ת בית יצחק (הובא לקמן) ובמנח"א הנ"ל ועוד שתירצו ע"פ דברי הטו"א דמצוה שאינו מזמן לזמן אלא החיוב רק פעם א' ותו לא, אי"ז מקרי זמן גרמא, ולכאורה יש לדייק כן בדברי הר"מ הכא שכתב וכל מצות עשה שהיא מזמן לזמן ואינה תדירה וכו', דמשמע דמצוה שהוא רק ביום ולא בלילה אבל אינו נוהג אלא פעם א' כגון מילה ובנין ביהמ"ק אינם בגדר מ"ע שהז"ג כיון דגם אינם בכלל מצוה שהיא מזמן לזמן.

[6]והראוני הר"מ שטרנפלד לדברי הרע"ב בשקלים (ח' ה') לגבי הפרוכת דאיתא ומשמונים ושתי רבוא נעשית, וכתב הרע"ב דיש ספרים שכתוב בהן ובשמונים ושתים ריבות, כלומר דשמונים ושתים נערות בתולות היו מתעסקות בעשייתה, וכ"ה ברש"י חולין (צ: ד"ה ומשמונים) בלישנא אחרינא. מיהו, בפיה"מ שם כתב דהוא מנין דינרי זהב, כגירסא דידן במתני', וא"כ אין להוכיח מזה דנשים סייעו בביהמ"ק ג"כ.

[7]ותוס' שם ובשבועות (טו:) ורש"י ר"ה (ל.) ועוד.

[8]ויש לפלפל בזה, יע' דעת זקנים מבעלי התוס' ר"פ בשלח (ד"ה נכחו) ואכ"מ. ובענין קטנים בבנין ביהמ"ק יש לפלפל, ויע' בצ"פ תנינא (עמ' 6) ובדברי יציב (חו"מ סי' פ"ח).

המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png