חיי אברהם פרשת משפטים

בס"ד

 

בענין "מדבר שקר תרחק"

 מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע (כ"ג ז')

יש לחקור בביאור הקרא דמדבר שקר תרחק, וכן בקרא דולא תשקרו איש בעמיתו (ויקרא י"ט י"א)[1], האם מדובר בכל מיני שקר, דאף פטומי מילי בעלמא הוא בכלל האיסור מן התורה לשקר, או דלמא לא קאי מדבר שקר תרחק אלא אדיינים ועניני בית דין, וכענין שכתוב בפרשה הזאת דכתיב לא תטה משפט וכו', ונקי וצדיק אל תהרג וכו', ושחד לא תקח וכו'[2], אבל בעלמא ליכא איסורא.

וכנראה דפליגי בזה רבוותא, יע' באבן עזרא כאן שכתב וז"ל, מדבר שקר עם הדיין ידבר, שלא ידין דין שקר, וכמוהו צדק צדק תרדוף. וכן ברשב"ם וז"ל, אם נראה בעיניך דין מרומה ועדים רמאים ואין אתה יכול להכחישן, תתרחק מאותו הדין ואל תדין בו כלל, וכ&