פרשת ויחי

בס״ד

 

כתוב בפרשתנו שכאשר רצה יעקב אבינו לברך את נכדיו, בני יוסף, הוא פתח ואמר: "בך יברך ישראל ישימך אלקים כאפרים וכמנשה..."

הסביר רש"י את כוונת דבריו אלה של יעקב בכך: כאשר ירצה אבא בישראל לברך את בניו בכל הדורות הוא יפתח וישתמש בנוסח הכתוב לעיל: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" וכך אנו נוהגים מאז ועד עתה... והשאלה מתבקשת מאליה - מה יחודם של נכדי יעקב אבינו אלה, אפרים ומנשה, יותר מכל האבות ומכל בני יעקב ומכל שאר נכדיו שנבחרו דווקא הם לשמש כדוגמא לבנים מבורכים?!

אולי ניתן יהיה לפתור את תהייתנו על ידי קריאת המשך הפסוק בו פתחנו את דברינו וכך כתוב: "וישם את אפרים לפני מנשה" (שם). כלומר, אף על פי שמנשה היה בכורו של יוסף, הקדים יעקב בלשונו את אפרים הצעיר לפני אחיו הגדול ממנו, וכן הצליב את ידיו על מנת שידו הימנית תונח על הצעיר דווקא. נזכרים אנו שבכל בתי האבות - אברהם, יצחק ויעקב - ניתנה העדפה לבן הצעיר על אחיו הגדול ודבר זה גרם יריבות ועוינות ולבסוף למאורעות טרגיות (כגון מכירת יוסף) וזו הפעם הראשונה והיחידה בחומש בראשית שהועדף אח הצעיר על המבוגר ממנו ולא נודע לנו שיצא מזה קנאה או שנאה או קפידה כל שהיא. לדעתנו זו סיבה טובה שכל אבא יברך את בניו שיהיו כמו אפרים ומנשה בענין הנדון; כי לפעמים יש סיבות נסתרות או גלויות, אבל מוצדקות המחייבות הורים להעדיף בן צעיר על אחיו הגדולים; ואם במקרה כזה ישלימו האחים ביניהם ויחיו יחד באחוה ובאהבה , שמחת ההורים תהיה גדולה מאוד.

אחרי הברור הנ״ל, עדיין נרצה להבין מה באמת היו הנסיבות שהביאו את הסבא יעקב להעדיף את אפרים על מנשה?

להבנתנו, שלות ושגשוג בניו ובני בניו בארץ מצרים באותה שעה, הדאיגו מאוד את סבא יעקב מחשש שתודעת ארץ כנען כארץ מולדת של בני יעקב תחלש ותביא לביטול היעוד הלאומי של העם העתיד להיבנות מצאצאיו. ומתוך הדאגה הזאת חפש יעקב כל אמצעי אפשרי לקשור את בניו לארצם המובטחת - שהיא ארץ כנען. אולי בנדון זה השביע את יוסף ואחיו לקברו דוקא בארץ כנען; ואולי העדפת אפרים (הנכד הצעיר) על מנשה הבכור נבעה מראייתו ברוח הקודש כי ממנו עתיד לצאת יהושע בן נון שיכבוש וינחיל את הארץ לבני ישראל. אשרי חיילי צה״ל הזוכים לשמור במסירות ובנאמנות על אחיזתנו בארצנו שהיא "בית חיינו"!

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך