פרשת ויגש

בס״ד

 

כל יהודי המתעורר בשאלה הלכתית -תורנית יודע שעליו לפנות לרב הפוסק הלכה ועל פי הכרעתו ינהג. אומלל הדבר כאשר יהודי הנאמן להלכה אינו מודע שבמעשהו ישנה שאלה הלכתית; וממילא הוא לא ישאל על כך, ומפאת זאת יתכן מאוד שייכשל אפילו באיסור חמור. במה הדברים אמורים!

בפרשתנו שנקרא השבת בבית הכנסת סופר כיצד ״חזר״ יעקב אבינו ״לחיים״ (״...ותחי רוח יעקב אביהם ״בראשית מ״ה\כ״ז) בהודעו שיוסף, בנו האהוב עודנו חי אחרי העלמותו של 22 שנה. כעת, על פי הזמנת הבן לבא אליו, החליט יעקב 'להיענות בחיוב אבל מקודם נסע לבאר שבע, ושם על פי הכתוב ״...זבח זבחים לאלקי אביו יצחק״ (שם מ״ו\ב) מה פשר הדבר!

מוסבר על ידי פרשן התורה חרד״ק (רבי דוד קמחי זצ״ל) ששנים רבות לפני המסע הנדון החליט יצחק אביו, אף הוא לצאת מן הארץ מפאת הרעב הכבד ששרר שם (בראשית כ״ו\כ״ה) אז,ולבד מצרימה

אולם מנעו הקב״ה מזה באומרו אליו"... אל תרד מצרימה..." (בראשית כ״ו\ב) ובהמשך הפרשה ההיא כתוב (שם כ״ו\כ״ה