פרשת וישלח

בס"ד

חיי אברהם

בענין "בנ-ימין"

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין (ל"ה י"ח)

נחלקו הראשונים בטעם שיעקב קרא לו בנימין, וכתב הרמב"ן וז"ל, והנכון בעיני כי אמו קראתו בן אוני ורצתה לומר בן אבלי, מלחם אונים (הושע ט' ד'), לא אכלתי באוני (דברים כ"ו י"ד), ואביו עשה מן אוני כחי, מלשון ראשית אוני (להלן מ"ט ג'), ולאין אונים (ישעיה מ' כ"ט). ולכן קרא אותו בנימין, בן הכח או בן החוזק, כי הימין בו הגבורה וההצלחה, כענין שכתוב (קהלת י' ב') לב חכם לימינו, ימינך תמצא לכל שונאיך (תהלים כ"א ט'), ימין ה' רוממה (שם קי"ח ט"ז), רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו, כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו, והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה עכ"ל. ונפק"מ להלכה בזה וכדיבואר להלן.

[ובחתם סופר כאן הביא דבריו, וכתב באופ"א קצת וז"ל, ולפענ"ד גם היא היתה כוונתה כך, בן הכח והגבורה, כי אילו לא היה לה גבורה לכבוש את יצרה לא היתה מוסרת סימניה ללאה, ולא נישאת ליעקב באיסור ב' אחיות, ולא מתה עתה, על כן קראה לזה הבן שמתה בלדתה, בן אוני וגבורתי, וחשש יעקב שיטעה אדם ויבין בן אבלי, ע"כ ביאר הדבר בן ימין וכח, ע"כ.]

והנה בענין חליצה, איתא ביבמות (קד.) במתניתין (חלצה) בשמאל חליצתה פסולה ור"א מכשיר. ואיתא בגמ' מ"ט דרבנן, אמר עולא ילפינן רגל רגל ממצורע, מה להלן דימין (דכתיב על בהן רגלו הימינית) אף כאן דימין, יע"ש.

והר"מ השמיט הא דחלצה בשמאל פסולה[1], ופליגי האחרונים בדעתו בזה, יע' בצל"ח ברכות (כ.) ובספרו נודב"ת (אה"ע סי' קנ"ו), ובשו"ת ח"ס (אה"ע ח"ב סי' ע"א) ובאחיעזר (ג' כ'), ועוד, אלא שכתב בהל' יבום וחליצה (ד' י"ז) וז"ל, יבם שרגלו הימנית חתוכה אינו חולץ בשמאל, ואם חלצה מעל שמאלו חליצתה פסולה.

[ובפשוטו, כוונת הרמב"ם היא דלא מיבעיא חליצה ברגלו הימנית דפסולה, כיון דרגלו חתוכה, אלא אפילו חליצת שמאל פסולה, וכ"ד המגיד משנה שם. ובכסף משנה הביא בשם הארחות חיים דאם חלצה בימין חליצתה כשרה שאל"כ הל"ל ואם חלץ חליצתה פסולה. והשיג הכס"מ דאין דקדוק זה מוכרח דאיכא למימר דה"ק בימין לא שייך חליצה כיון שרגלו חתוכה ואם חלץ בשמאל חליצתה פסולה[2]].

והנה הטור באבה"ע (סי' קס"ט) הביא ג' דעות בחליצת איטר. י"א (דעת הסמ"ג עשין נ"ב) דאפילו איטר חולץ בימין של כל אדם, וי"א (דעת המרדכי יבמות סי' נ"ז) דחולץ בשתיהן, וי"א שאיטר חולץ בימין שלו, שהוא שמאל של כל אדם, והכי מסתבר, דכה"ג אמרינן בתפילין (מנחות לז.) שמניח בשמאלו, שהוא ימין של כל אדם, עכת"ד. (ועוד איכא שיטה רביעית, דהוא שיטת הרמב"ן ביבמות שם דאיטר אינו חולץ כלל, והובאו דבריו לקמן.)

והמהרש"ל בים של שלמה (יבמות פי"ב סי' כ"ב) הקשה על מסקנת הטור, דבשלמא גבי תפילין, דבעי יד שמאל, שהוא יד כהה, כלומר שאינו עושה בה מלאכה, א"כ תלוי הכל בשמאל שלו, שהוא כהה, או לאידך תנא, דסבר מקשינן קשירה לכתיבה, מה כתיבה בימין, אף קשירה בימין, והיינו שקושר בימין, על יד שמאל, א"כ לפי זה איטר ג"כ כותב בשמאל, משום הכי קושר עכשיו נמי בשמאל, ומניח בימין של כל אדם, שהוא שמאל שלו כו', אבל הכא, דילפינן ממצורע בג"ש, נראה שאין לחלק. בפרט ברגל, שאין כח באחד יותר מחבירו, רק שמעקר רגל ימין תחלה, כדאיתא במנחות (לד.), וא"כ אפילו איטר אין לשנות, דומיא דאוזן[3].

ועוד הקשה מדברי הר"מ הנ"ל דבנקטעה רגלו הימנית אינו חולץ בשמאל, ואם היה איטר חולץ בימין שלו, ק"ו נקטעה, דאין לך ימין גדול יותר מרגל השני, דהיינו שמאל דעלמא, וא"כ אמאי חליצתו פסולה. ומשום הני טעמי מסיק שם דלא כדברי הטור.

ויישב הרב אפרים זלמן מרגליות[4] דעת הטור, דכמו דקפיד הקרא גבי תפילין ביד כהה, ה"נ ידו הימנית ורגלו הימנית משמע החזקה כמו דכהה משמע החלושה, וא"כ כי היכי דבתפילין אמרי' בתר כהה שלו ה"נ בחליצה בתר חזקה שלו, דהיינו ימין דידי' ולק"מ אהטור[5].

והוסיף החתם סופר שם דיפה כתב, כי כן כתב רמב"ן פ' וישלח ואביו קרא לו בנימין ר"ל בן ימין החזק והכח מלשון און כי אמו קראתו בן אוני והיפך הדבר לפרשו לטובה בן הכח והחוזק וכן פירש"י פרשת ואתחנן ידך החזקה היא ימינו[6]. הרי דאין כוונת הכתוב ב"ימין", כימין דעלמא, אלא ר"ל החזק, וא"כ בחליצה אין הקובע לחליצה ימין דעלמא, אלא הרגל החזק.

ומעתה, יישב הח"ס קושיא השניה של היש"ש על הטור, דהקשה לפי דעת הטור דאיטר חולץ בימין דיליה, ה"ל להרמב"ם להכשיר חליצת שמאל במי שנחתכה רגלו הימנית, והוא, דיש לחלק בין יד ורגל, דביד אי נקטע ימנית כל כחו ומלאכתו בשמאלית ונעשית ימין, משא"כ רגל אף על גב שהרגל הימין נקטע עד יריכו ממש והולך ונשען על קב הקיטע שלו, מ"מ כל כח גופו הוא בימינו ונשען על ירך הימינו והוא נשען על קב שלו והירך הימין עוקר קבו הימיני תחלה ואח"כ רגלו השמאלי[7], נמצא כחו ועוז בימינו אלא שאין לו רגל[8], ובשמאל יש לו רגל ואין בו כח ומש"ה אינו חולץ בשמאלו. משא"כ באיטר כחו בשמאל ועוקר שמאלו תחלה, וצדקו דברי טור דחולץ בימין דיליה כמו תפילין, עכת"ד[9]. נמצא לפי דבריו דמי שנחתכה רגלו הימנית אינו נעשה איטר בזה, דכח רגלו לא מחליף לרגל שמאלו, אלא נשאר בימין. ושו"ר שכ"כ בצמח צדק (או"ח סי' ה').

והנה, דעת הרמב"ן ביבמות שם ובחולין (צב:) דאיטר אינו חולץ כלל, דאיטר בין ביד בין ברגל פסול לעבודה, ומביא בשם רש"י משום דבעינן עבודה בימין, ואיטר אין לו ימין (ויע"ש ברש"י), וה"נ אף לחליצה פסול שהרי עבודה וחליצה ממצורע למדנו יד יד לקמיצה רגל רגל לחליצה עכת"ד.

ולכאורה יש להעיר, לפי מש"כ הח"ס בדעת הרמב"ן עה"ת כאן, דימין הוא כח וחזק, ולכן כ' הטור דאיטר חולץ בשמאלו שהוא ימין דיליה, דכל כחו בשמאל, א"כ אמאי ס"ל הרמב"ן דאינו חולץ כלל, והרי יש לו ימין שהיא שמאל דיליה כיון דהיא החזקה שלו. ואת"ל דבחליצה אזל' בתר ימין דעלמא, ולא דידיה, אמאי אינו חולץ בימין דעלמא וכדעת הסמ"ג, וצ"ע[10].

ואולי י"ל דבזה פליגי הטור והרמב"ן, דהטור ס"ל דבכ"מ דקפיד התורה על ימין פירושו הוא חזק, ולכן באיטר חולץ בשמאלו שהוא ימין דיליה[11], וכמש"כ הח"ס בדעתו, אבל הרמב"ן ס"ל דתרתי בעינן, ימין בגופו ממש וימין בכחו, דכשהקפיד התורה בימין באברי הגוף, קפיד אימין ממש ג"כ, ובאיטר אינו נהפך שמאל דידיה להיות כימין דידיה משום שיש בו עיקר כחו, דסכ"ס שמאלו הוא, וכן אע"פ דהימין דעלמא אית ליה שם ימין שבגופו מ"מ אין בו ימין בכחו, ולכן נחשב כמי שאין לו ימין כלל, וכעין דברי הח"ס הנ"ל גבי קיטע, ולכן איטר פסול לעבודה וחליצה[12], משא"כ בימין דעלמא דלא מיירי באברי הגוף, וכגון בכל הפסוקים שהביא הרמב"ן כאן, לעולם הכוונה היא לענין כח וחזקה לחוד. וכן מצאתי שכתב האבנ"ז (יו"ד ל"ב ח') בקיצור לשונו וז"ל, וצ"ל דכח ימינו שעומד בשמאל הוא כמאן דליתא כיון שאינו במקומו הראוי להיות ע"כ. הרי דלעולם בעינן כח הימין בצד הימין וכנ"ל.

[ונמצא לפי"ז דהמחלוקת בין הח"ס והיש"ש היא היא המחלוקת בין הרמב"ן והטור, דלפי הרמב"ן והיש"ש, ילפינן ממצורע דלעולם בעי ימין בגופו ממש, ולכן איטר אינו חולץ בשמאלו, (ורק דלרמב"ן נחשב כאין לו ימין כלל וכנ"ל, וליש"ש יש לו ימין דעלמא), והטור והח"ס ס"ל דבכ"מ ימין הוא כח וחזקה לחוד, ולכן באיטר שמאלו נהפך להיות ימינו, ושפיר חולץ בשמאלו].

וראיתי במסכת תפילין להגרח"ק שליט"א (הלכה י"ג) שכ' ביאור אחר בדברי הרמב"ן, דבאיטר אין השמאל נעשית ימין, דמ"מ שמאל הוא, אלא שגם הימין כיון שאין לו כח של ימין והיא חלושה אבדה דין ימין שלה נמצא שיש לו ב' שמאל עכ"ד. וצ"ע, דהא הביא הרמב"ן שם יש מפרשים דס"ל דאיטר פסול לעבודה משום דכחישותא אתחילא ליה בימין, דימין שלו חלושה משמאלו, ולא שהשמאל חזקה טפי מהימין, וכה"ג הוי מום, ודחה הרמב"ן האי פירושא משום דלא תנן איטר במתני בבכורות בהדי שאר מומין, אלמא דאינו פוסל משום מום דלאו כחישותא ולאו בריותא אית להו טפי משאר אינשי עכת"ד. ולכן נלענ"ד דמחוורתא כדשנינן מעיקרא.

אלא דשו"ר בשרידי אש (סי' קכ"א אות י"ב) שכתב כביאור הנ"ל בדעת הרמב"ן, והקשה על עצמו מדברי הי"מ ברמב"ן וכנ"ל, ויישב דלא דחה אותה אלא לענין מום, אבל מודה הרמב"ן דכחישותא אתחילא ליה בימין, לפיכך אמרינן דאין לו ימין. והבוחר יבחר.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אשמח לקבל הערות: אברהם הבר, דוא"ל: chayeiavraham@gmail.com

[1] ובפיה"מ שם פסק דלא קי"ל כר"א דמכשיר בשמאל.

[2]ובב"י אבה"ע (סי' קס"ט אות ל"ה) הביא כל דברי הארחות חיים, וז"ל בהמשך שם, אף על פי שכתב בפירושיו בלשון ערב (פירוש המשניות להרמב"ם פי"ב מ"א) שהיא פסולה ולא יתכן בו חליצה, אני אומר שחזר בו. וכן דעת רש"י שאם נחתכה רגלו מן הארכובה ולמטה חולצת בשוקו דמעל רגלו קרינן ביה. וכן פסקו ה"ר זרחיה והרב בעל העיטור והראב"ד וכן פסק הרשב"א בחידושיו וזה לשונו הילכך אם נקטעה רגלו חולץ בשוקו כל שהוא מן הארכובה [ולמטה] עכ"ל. ויע' ביבמות שם תוס' ד"ה מאן ב' דעות בזה. ואע"פ דסתם הר"מ ולא חילק בין אם הימנית חתוכה למעלה מן הארכובה או למטה, מ"מ כבר כתב הר"מ בהל' ט"ז שם דבעי שהמנעל יהא קשורה למטה מן הארכובה.

[3]וכן הקשה בשו"ת מהר"ם מלובלין (סי' ט'), והוכיח מזה דלא כדברי הטור ג"כ.

[4]בית אפרים תנינא (סי' ה') באורך, והובא בשו"ת ח"ס (אבה"ע ח"ב סי' ע"א) בקיצור.

[5]וק"ק לי דלשון היש"ש מורה דברגל אין כח בא' יותר מהשני, ורק דמעקר ימין דידיה תחילה. וא"כ לסברת היש"ש, אפילו אם נימא דאזלינן בתר הרגל החזקה שלו אין הדבר ברור דבאיטר ימין דיליה הוי החזקה, דאין כח בא' יותר מהשני, אלא הוי הדרינן לסתמא דגזה"כ דבעי ימין, ויע' בב"י (אבה"ע סי' קס"ט ד"ה ומ"ש) בשם הא"ח (ח"ב עמ' קפ"א) דצריך שיעבור החולץ בפני הדיינים עד שיראו באיזה רגל יפסיע תחלה שהוא הימין שלו, ובו חולץ, וצ"ע בזה.

[6]וכן בס' טיב חליצה (אות נ"ט) הביא ראיות דימין הוא בכח וחזקה, וא' מהם נמצא גם כן מפרשתן, מהא דאמר רבא בחולין (צא. וש"נ) גבי גיד הנשה,הירך, המיומנית שבירך, ופירש"י בקידושין (כא:) החשובה שבירך שהוא הימין, וקצ"ע אמאי לא הביא הח"ס מהכא ג"כ.

[7]ולכאורה לפי"ז יש לדון למי שנחתך גם יריכו האם באמת נחלף כחו לשמאלו וחולץ בשמאלו, וצ"ע.

[8]ואין להקשות דא"כ אמאי אינו חולץ בימינו לדעת המג"מ וכס"מ והח"ס עצמו בשו"ת אבה"ע (ח"ב סי' ס"ט) ודלא כדעת הא"ח הנ"ל, דנהי דיש לו כח בימין, מ"מ אין לו רגל, והא בעי לדחוס עכ"פ בבשר שבין אצבעות לעקב כמש"כ הח"ס שם, וכן כוונת תוס' שם ד"ה מאן יע"ש, ויע' בקר"א שם בדעת הרי"ף דקיטע א"י לדרוס ולכן אינו חולץ, ולא משום שאין לו רגל, ודלא כסברת הח"ס דאליבא דכ"ע שפיר יש לו כח ברגלו.

[9]וכן יע' בשו"ת הרמ"א (סי' קכ"ב) דאף להשיטות דאיטר חולץ בימין דיליה, אפ"ה במי שנחתכה רגלו ימנית אינו חולץ בשמאלו.

[10]ובח"ס שם כ' דלא קשה לענין עבודה דממ"נ אם יעבוד בימין דיליה הא בעי ימין דעלמא דומיא דמצורע ואי יעבוד בימין דעלמא, הא הקרבהו נא לפחתך דשביק יד שבכח שעובד בה כל עבודה צרכיו ועובד עבודת הקודש ביד חלושה וכהה משו"ה פסול לעבודה ע"כ.

[11]וגבי עבודה י"ל דס"ל כדעת הי"מ (וכ"ד הר"מ הל' ביאת מקדש ח' י"א) הובא ברמב"ן שם דפסול משום מום, משום דכחישותא אתחילא ליה בימין, הובא דבריו בסמוך.

[12]ויע' בקר"א יבמות שם ובאו"ש הל' יבום וחליצה (ד' י"ז) שתמהו על הרמב"ן, דא"כ אמאי אינו מחלל עבודה ג"כ, דהא שמאל מחלל עבודה, והניחו דבריו בצע"ג. אולם לפי הביאור הנ"ל נראה דאי"ז דומה לעבודה בשמאל כשעובד בימין, רק דנחשב כמי שאין לו ימין, אבל אי"ז עבודה בשמאל, ויל"ד בזה, ושו"ר שכן תי' בשרידי אש (סי' קכ"א אות י"ד).

המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png