פרשת וישלח

בסייד

 

קרוב לפתיחת פרשתנו השבוע אנו קוראים על מאבק פיזי שניהל מלאך ה' עם יעקב אבינו בהיותו בדרכו חזרה אל אביו היושב בחברון, אחרי פרידה של 20 שנה. אומנם לא יכול היה המלאך לגבור על יריביו במפגעו האלים הזה, אבל לא יצא יעקב ממנו בלי פגע, כי על פי הכתוב הוכה בסוף המאבק בירכו, וכתוצאה נקעה כף הירך, ונמצא צולע על ירכו.

רבים הם הפירושים שהוצעו לתת משמעות רעיונית לספור הזה ונאחז אנחנו בדרך הפרשנית של אחד מגדולי הראשונים, והוא רבנו שמואל בן מאיר- נכדו של רש״י המכונה הרשב״ם.

לדעתו היה רוצה יעקב בתחנה בה נמצא באותה שעה לברוח ולא להמשיך את מסעו חזרה ארצה, מפחד הסכנה שיינזק, הוא וכל מחנהו, על ידי אחיו עשיו. ואנשיו המתקדמים בהליכתם לקראתו. בריחה כזאת הייתה בסתירה לצו ה' שנתגלה אליו בהיותו עדיין בבית חותנו לבן- והאומר לו שם:"... צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך" (בראשית ל"א\י"ג). לרגל בריחתו המתוכננת נשלח המלאך- שלוחו של בורא עולם- להיאבק עמו כל הלילה עד בוקר על מנת למנוע זאת ממנו, למרות הסכנה האפשרית בה היה נתון.

מתבקשת השאלה, על פי הסברו של הרשב״ם הנ״ל, איך קרה שיעקב המבוטח על ידי הקב״ה לשמירה מעולה בלשון "שוב.... ואהיה עמך" (בראשית ל"א\ג') בכל זאת מהסס, מתלבט ולבסוף מנסה לברוח מההתמודדות העתידה הריאלית בעיניו כל כך? הוצע להסביר את התופעה בכך שהיה ירא שמא חטאיו ("כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא״-קהלת ז'\כ') יגרמו לבטל ממנו את ההבטחות הטובות האלוקיות, והורו לו מן השמים שכנגד מצות ה' המפורשת, וגם כזו הכרוכה בה סכנה מסוימת, אין רשות לאדם להפחיד את עצמו עד כדי ביטול קיום המצווה.

ועוד נשאל מדוע נצחונו של יעקב על המלאך לא היה שלם- הרי נשאר נכה לפחות לזמן מה? כלפי השאלה הזאת כתב הרשב״ם: "ומה שלקה יעקב ונצלע- לפי שהקב"ה הבטיחו והוא היה בורח, וכן מצאנו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון ה', או ממאנים (מסרבים) ללכת, שנענשו" (פירושו על בראשית ל"ב\כ"ט), כדוגמאות להיגדו זה הביא הרשב״ם את משה שבתחילה היה מסרב למלא את שליחותו ונענש על כך, ואת בלעם שהלך עם שליחי בלק בניגוד לרצון ה', ואת יונה שברח כדי לא להיות שלוחו של ה' לנבא על הפיכת העיר נינווה: וגם הם נענשו.

בלי לתפוס עמדה של שפיטה אולי ניתן להשליך מפרשתנו הנדונה כאן על יהודי הגולה היושבים היום בחו״ל בארצות הרווחה. הרי בידיהם לקום ולקיים את מצות בוראם הקוראת להם לשוב לארצם הקדושה, והם מפחידים את עצמם בשיקולים וחשבונות חלק מבוססים וחלק מדומים.

תפילתנו שיהודים אלה יבחרו במהרה להתמודד עם קשיי העלייה לארצנו, כי בכך נצטוו, ולא יחכו למלאכי החבלה שעלולים להשאירם חלילה נפגעים.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך