פרשת ויצא

בס״ד

 

למרות שישנם גם ספורים בתורה, במהותה אין היא ספר ספורים, אלא ספר חנוך־קרי הדרכות והוראות כיצד אדם בישראל והעם כולו יוכל לזכות בקרבת אלקים וחיי נצח. לפי הנחה זו, הקורא ספור בתורה נתבע לשאול תמיד מהו הלקח המוסרי-רוחני שיש להפיק מאותו ספור.

בפרשתנו השבוע, מסופר כיצד פגש יעקב אבינו את בת זוגו רחל ליד הבאר שבשדה מחוץ לעיר מושבה - חרן. לתמיהתנו קדם לפגישה הזאת תאור ב- 7 פסוקים מפגש אחר והוא של יעקב עם רועי המקום. באמצעותם מנסה יעקב לברר את כתובתו של דודו לבן, אחי אמו, אליו נשלח על ידי הוריו בברחו מעשו אחיו. תוך כדי הברור, אומרים לו שבתו נראית בדרכה אל הבאר עם צאן אביה וממנה יוכל לקבל את המידע הנדרש.

באותו רגע פתאום מתפרץ יעקב, האיש הזר שרק עתה בא למקום, ומטיף לרועים הטפה מוסרית הואיל והוא רואם יושבים בטלים סביב לבאר באמצע יום עבודה (וכנראה הניח שהם שכירים). וכך לשונו: "הן עוד היום גדול, לא עת האסף המקנה; השקו הצאן ולנו רעו" (בראשית כ"ט/ז'). היינו מצפים שלהטפה הזאת היה זוכה יעקב לגידופים, מנות וגירוש; אולם, אולי מרוב תדהמה על "חוצפתו" הבלתי רגילה, מסכימים הם לענות לו עניינית ומסבירים לו א