פרשת חוקת

** ניתן לקבל את דבר התורה ישירות למייל. שלחו הודעה למס' 0559-474539

מנחת אברהם

פרשת חקת-בענין פרה אדומה-חק או כפרה-תשע"ח

 

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל (י"ט ב')

ופירש"י לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה.

והביא מר' משה הדרשן כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם, כך יביאו זו לכפרה משלהם. משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל. וכ"ה במדרש (י"ט ד') הובא בתוס' מו"ק (כח.) ד"ה מה.

והקשו המפרשים היאך נקבע מצות פרה אדומה כחק בלי טעם, הא טעם המצוה הוא לכפר על העגל.

וכן הקשו[1] מהא דאיתא בסנהדרין (נו:) עשר מצוות נצטוו ישראל במרה, שבע שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם. וברש"י פ' בשלח (ט"ו כ"ה) ופ' משפטים (כ"ד ג') כ' דנצטוו גם על פרה דכת' בה חוק. וכ"ה בפיוט "ממרה חקה גזר". ואם באמת כבר נצטוו במרה על הפרה, היאך נימא דטעם המצוה הוא לכפר על העגל שהיה אח"כ.

ועוד הק' מהא דאיתא ביומא (ב.) דמפרישין כה"ג ז' ימים קודם יוה"כ וקודם שריפת הפרה, והביא הגמ' מקרא כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשת לכפר עליכם. לעשת, אלו מעשי פרה, לכפר, אלו מעשי יום הכפורים, בשלמא כוליה קרא בפרה לא מתוקם, לכפר כתיב, ופרה לאו בת כפרה היא ע"כ, וק' דהא איתא במו"ק שם דפרה מכפרת, יע' בגבורת ארי ורש"ש