פרשת חוקת

בפתיחת הפרשה שנקרא השבת בבית הכנסת, נפגשים אנו בפרשיה הלכתית המורכבת משני מרכיבים. הראשון מתאר את הכנת אותם המים המסוגלים לטהר טמאי מתים, והשני מלמדנו באילו נסיבות אדם בישראל נטמא בטומאה החמורה ההיא, וכיצד ניתן להיטהר ממנה. שני המרכיבים מתאחדים לפרשיה אחת הנודעת בשם פרשת 'פרה אדומה' . מיקומה של הפרשיה הזאת מעוררת תשומת לב מיוחדת. היא חוצה את ספר במדבר מבחינה כרונולוגית בכך שלפניה, הספר מתייחס לקורות בני ישראל בשנה השנייה לאחר יציאת מצרים, ולאחריה, ממשיך הספר בקפיצה של 38 שנה לתאר את אירועי שנת ה 40 בתום גזרת חטא המרגלים; כאשר כבר הוחלף דור המדבר, והחל כיבוש עבר הירדן המזרחי על ידי משה וחייליו.

מתבקשת מאליה השאלה, מדוע הושחלה הפרשיה הנדונה, שמקומה הטבעי לכאורה היה בספר ויקרא ליד דיני טומאה וטהרה, דווקא בתפר המחבר שני חלקי ספר במדבר כמבואה ל