טו בשבט - השירה של הבריאה

18.01.2018

 

הטור כותב בחישוב החודשים המלאים כי ישנם חודשים המוגדרים כמלך, ובין השאר הוא מונה בינהם את חודש שבט בגלל שחל בו ראש השנה לאילנות ככתוב: "וסימן לידע איזה חדש חסר ואיזה חדש מלא. כל דסמיך למלכא חסר. ניסן מלך שבו חג המצות, סיון מלך שבו חג שבועות, אב מלך שבו היו קוצצין עצים לקרבן, תשרי מלך שבו המועדות, שבט מלך שבו ר"ה לאילנות. והדברים תמוהים שכן המשנה במסכת ראש השנה (א, א) מונה גם את א באלול וכו' בתור ראש השנה למעשר בהמה וכו' ואעפ"כ אלול לא הפך להיות חודש מלך. וא"כ מה מצאו בענין זה של ר"ה לאילנות כדי להחשיב את החודש למלך?

ענין נוסף הוא שישנו פרק שירה שמיוחס לדוד המלך בו מובאים פס' רבים של שירה המייחסים לכל בריה את השירה שלה לקב"ה. ונשאלת השאלה מה המשמעות של דבר זה ומה זה מלמדינו?

בגמ' בערכין (יא, א) מובא המקור לענין נשגב זה של שירה וכך כתוב שם: "מנין לעיקר שירה מן התורה? רב מתנה אמר, מהכא: (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר: זה שירה. ואימא: דברי תורה, דכתיב: (תהילים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב! משמחי לב איקרי טוב לא איקרי" . ומסביר רש"י שם שהשירה נובעת מטוב לב. כלומר, שירה זהו הביטוי העליון ביותר המעיד על גילוי ה' המתגלה במציאות העולמית. וזהו ענינו של פרק שירה כאילו כל המציאות מעידה על בורא העולם, רוממותו וגודל תפארתו.

וכך מופיע גם בגמ' במגילה (לב, א): "ואמר רבי שפטי