פרשת וארא

09.01.2018

בפרשתנו השבת נקרא על תיאורן של שבע מתוך עשר המנות שהנחית הקב"ה על 

המצרים לקראת גאולת עמו משעבודם. קשה לומר שמגמת המכות הללו הייתה להביא
את פרעה לשחרר את בני ישראל, כי הרי עוד בסנה אמר ה' למשה שרק אחרי כל עשרת
המכות יענה פרעה לדרישתו "שלח את עמי",וזה מפאת המכה האחרונה- מכת
הבכורות. לפי זה היה יכול ה' להביא את המכה העשירית בתחילת שליחותו של משה
ולהשיג את המבוקש מיד בלי להסב כל כך הרבה סבל על עם שלם (העם המצרי), החפים
מפשע, במשך כעשר חודשים. האם זה תואם הצדק האלוקי? ועוד קשה לנו שטרם יצא
משה למלא את שליחותו כבר נאמר לו על ידי ה' "ואני אחזק את לבו (של פרעה) ולא
ישלח את העם" (שמות ד'/נ"א). כלומר, העקשנות הבלתי סבירה של פרעה בהמשך
הסיפור נבעה מרצון הי. איך נבין את זאת לאור העיקרון האלוקי שניתנת לכל אדם
בחירה חופשית ושרק על פיה מוצדק לתת לו שכר או עונש על מעשיו?!

אולי יעזור לפתור את קושיותינו אם נזכור, שעד אותו פרק זמן הנדון נתכסה בורא עולם
בכיסוי של חוקיות הטבע שהוא עצמו חקק. במצב ההסתר הזה איום רבץ על העולם
שיוחזר לתוהו ובוהו כי רוב יצורי אנוש התנהגו בברבריות ושחיתות נוראה, מתוך סגידה
לאלילות המשחיתה כל חלקה טובה בצלם אלוקים. על מנת להציל את עולמו החליט
הבורא לצאת מעילומו בשבירת חוקי הטבע על ידי עשר מכות שיונחתו על אותה הארץ
המכונה "בית עבדים" משום אופיו של העם היושב בה ושלטונו. אם כן מגמת עשר המכות
הייתה הדרך בה בחר ה' להתגלות ולהוכיח את מציאותו, מעורבותו בעולמנו, ויכולתו

הבלתי מוגבלת.

אלמלא היה פרעה רשע מרושע היה מקום לקוות שתחילת ההתגלות של ה' דרך המכות
הראשונות תביאנו להזדהות עם המגמה האלוקית לגאול את העולם השוקע במעשי
תועבה. הרי לא נשכח שפרעה היה ראש מעצמת על של התקופה ועם התפקחות אמונית
(שלא הייתה) היה בכוחו להביא את כל העולם המיושב אז לתיקונו. אולם מידותיו
המושחתות לא אפשרו זאת וחכה לו הקב״ה במשך עשר חודשים- כל תקופת ההתגלות.
יחסית, לעומת 5 המכות האחרונות, המכות הראשונות היו קלות ולכן מצא