פרשת ויגש

[endif]--בפרשתנו השבוע אנו קוראים בין היתר על המפגש שהיה בין יעקב אבינו ופרעה מלך מצרים. בפתיחת המפגש אנו קוראים : ״ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך?" (בראשית מ"ז/ח'). פתיחה זו מתמיהה כי אין זה נימוס רגיל שאדם יקבל את אורחו המכובד בשאלה מקדימה "בן כמה אתה"? אלא אם כן האורח נראה מאוד מאוד קשיש בזקנה מופלגת. אולם באותה שעה היה יעקב בן 130 שנה ונותרו לו לחיות עוד 17 שנה כעדות הכתוב שנקרא בשבת הבאה ״ ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" (מ״ז/כ״ח). גם אם ניקח בחשבון שאביו יצחק חי 180 שנה בהשוואה לזאת לא היה יעקב כל כך קשיש בגיל 130 .

יתכן שתשובתו של יעקב לשאלת פרעה יכולה לשמש לנו כפתרון לתמיהתנו הנ״ל. וכך כתוב: "ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה,מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם" (מ"ז/כ"ט). כלומר, יעקב בעצם אמר לפרעה ״אני מבין מדוע פתחת בשאלה ביחס לגילי, ולא מפני שאני קשיש כל כך, אלא בגלל שקפצה עלי זקנה מופלגת מרוב הצרות שעברו עלי בחיי הקצרים, ולכן אני נראה הרבה יותר מבוגר מגילי האמיתי". לפי מדרש מסוים המובא בפרוש לתורה- דעת זקנים מבעלי התוספות- תשובת יעקב לפרעה הנ״ל עלתה לו ביוקר רב וזו לשון המדרש:"בשעה שאמר יעקב "מעט ורעים ימי שני חיי", אמר לו הקב״ה: אני מלטיך (הצלתיך) מעשיו ומלבן, והחזרתי לך דינה וגם יוסף ואתה מתרעם על ימי חייך שהם מעטים ורעים- חייך שנמנין התיבות (המילים) שיש מן ויאמר עד "בימי מגוריהם" וכך יחסרו משנותיך שלא תחיה כחיי יצחק אביך: והם 33 תיבות ובמניין זה נחסרו מחייו שהרי יצחק חי 180 שנה ויעקב לא חי אלא 147.

מי שעוקב אחרי שרשרת צרותיו של יעקב כמתוארות בספר בראשית מפרשת תולדות ועד פרשתנו, יתקשה להבין מה התביעה של חז״ל בכך שהתלונן באופן מתון ועדין על צרותיו המרובות בדברו אל פרעה. אולם הקושי הוא גדול יותר. כאשר אנו מונים את מספר המילים (התיבות) של אותו הפסוק הנדון, בו התלונן יעקב, והם רק 25 ולא 33 כפי שהזכיר המדרש. מסקנתו היא שחז״ל התכוונו שנכלול בחשבון של 33 תיבות גם את 8 התיבות של הפסוק הקודם לזה בו שאל פרעה על גילו של יעקב. ואם כך, יוצא שבקורת חז״ל כלפי יעקב איננה רק על התלונות שבפיו אלא גם על כך שהראה את צרותיו על קמטי פניו ובלובן שערותיו. השקפת חז״ל, להבנתנו בנדון, היא שהעולם הזה אינו יותר מאשר מעבר (פרוזדור) לעולם הבא- שהוא עיקר חיי האדם- וייסורי הצדיק בעולם הזה באים להכשירו עוד ועוד לחיי הנצח ולכן עליו לקבלם באהבה. אין אנו מתיימרים להיות צדיקים, ובודאי לא במדרגה הרוחנית של אבות האומה: וכן אין אנו מבקשים להתייסר בייסורי אהבה או אחרים שמא לא נוכל לעמוד בהם בלי לבעוט בבורא עולם. מכל מקום השקפת חז״ל המובעת כאן אמיתית היא וחייבת ללוותנו בכל עת שנוחתים עלינו ייסורים. גם אז עלינו לספור את ברכותינו ולהסתכל בחצי הכוס המלא לעומת החצי החסר

![endif]--

![endif]--![endif]--

![endif]--

המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png