חנוכה על שום מה

28.11.2017

את הלכות חנוכה פותח הרמב"ם בתיאור היסטורי על שאירע לעם ישראל בזמן מלכות יון וזה לשונו: "בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (פרק ג, א).

תיאור מעין זה לא מצאנו ברמב"ם ביד החזקה שהוא ספר הלכות, לא בהלכות פסח, לא בהלכות מגילה ולא בהלכות אחרות והדבר אומר דרשני. התמיהה גדלה כשמעיינים בהמשך דברי הרמב"ם שם בהלכות ב – ג, שכתב: "וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס וימים אלו הן הנקראין חנוכה...".

פשטות לשונו של הרמב"ם מורה ששמונת ימי החנוכה נקבעו כזיכרון לנס פח השמן. שהרי לאחר שתיאר לנו כיצד מצאו פח אחד ששמן טהור בתוכו ובו כמות המספיקה לדלוק יום אחד ודלק שמונה ימים, הוסיף וכתב – ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתם ב-כ"ה בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב, להראות ולגלות הנס.

כך גם עולה מדברי הגמרא במסכת שבת כא ע"ב, השואלת 'מאי חנוכה'? היינו על איזה נס קבעו את החנוכה (רש"י שם). ועונה הגמרא על נס פח השמן.

לא ברור אם כן מדוע פתח הרמב"ם את הלכות חנוכה באותו תיאור היסטורי שציטטנו לעיל. שאלה זו מובילה אותנו לשאלה יסודית יותר והיא, מה היה עיקר הנס בחנוכה? האם נס פח השמן שמבטא את חזרת העבודה בבית המקדש למקומה ובטהרה. או שמא הניצחון במלחמה כנגד היוונים על כל המשתמע מכך.

המהר"ל בספרו נר מצוה (עמ' כב, בתירוץ השני) אומר, שעיקר מה שראו חכמים לקבוע את ימי החנוכה לדורות זה בגלל הניצחון במלחמה על היוונים. ניצחון שהיה בניגוד גמור להיגיון הפשוט ובניגוד מוחלט ליחסי הכוחות שבין הצבא והאימפריה של מלכות יון לבני חשמונאי. אולם הקב"ה הושיעם וניצחו המעטים את הרבים, הצדיקים את הרשעים, הטהורים את הטמאים. ניצחון שהשיב לישראל את המלוכה והשלטון, וכן את השליטה והריבונות בירושלים ובמקום המקדש והכשיר את הדרך לחזרת העבודה בבית המקדש.

והנה, על אף העובדה שנס הניצחון במלחמה היה גדול יותר ומשמעותי יותר מנס פח השמן, את שמונת ימי החנוכה ראו חכמים לתקן דווקא על נס פח השמן. הטעם לכך על פי המהר"ל הוא, שנס פח השמן היה נס לא טבעי. נס שלא ניתן להסביר אותו בפרשנות כזאת או אחרת, נס שלא ניתן להכחשה. לעומת זאת נס הניצחון במלחמה היה נס נסתר ועל אף שראוי היה לקבוע את עיקר החנוכה על הניצחון במלחמה והשבת מלכות ישראל. הבינו חכמינו ז"ל בעומק דעתם, שאם יקבע החנוכה על נס המלחמה, במשך הזמן ההכרה בגודל הנס ובעצם היות הנס, תפחת ותתערער. אין ספק שיקומו פרשנים והיסטוריונים שיידעו להסביר בצורה מלומדת מה בדיוק קרה בכל קרב ועד כמה ניצחון החשמונאים היה סביר ומתקבל על הדעת.

עינינו ראו ולא זר, עד כמה יכולים פרשנים ומלומדים לעוות את המציאות ולהפוך את האמת על פיה. זאת גם בדברים שהתרחשו רק לפני שנים לא רבות, ואפילו בזמן שאנשים שחוו והיו באותם המאורעות עדיין חיים בתוכנו. על אחת כמה וכמה ביחס לדברים שהתרחשו לפני מאות ואלפי שנים. את זאת כאמור ראו והבינו חכמינו ז"ל בעומק דעתם ולכן תיקנו את ימי החנוכה על נס פח השמן שאינו ניתן להכחשה.

מעתה נראה לומר שגם הרמב"ם סבר שעיקר הנס בחנוכה היה הניצחון במלחמה והשבת מלכות לישראל ליותר ממאתיים שנה. לכן הקדים הרמב"ם ופתח את הלכות חנוכה בתיאור הניצחון במלחמה והנובע מכך. רק אחר כך כתב ששמונת ימי החנוכה ניתקנו על נס פח השמן והדלקת הנרות מראה ומגלה את הנס. וכוונתו היא, שבאמצעות הנר מתגלה לנו לא רק נס פח השמן, אלא גם הנס הנסתר, נס הניצחון במלחמה והשבת מלכות ישראל.

 

                                           

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך