חובת העדפת עובד יהודי

22.11.2017

מאמר מתוך הספר מלילות ג

שאלה:

 

מה עמדת ההלכה ביחס להעסקת פועלים נכרים בזמן שיש פועלים בני-ברית? והאם יש להעדיף לקנות מבני-ברית מאשר מנכרים, וכן למכור להם?

 

תשובה:

דרשו חז״ל בתורת כהנים לפרשת ״בהר״, על הפסוק ״וכי תמכרו ממכר לעמיתך״1, שאם באת למכור או לקנות - קנה מיד עמיתך או מכור לו[1] [2]. ברייתא זו הובאה ברש״י על הפסוק שם. ואמנם הלכה זו לא הובאה בטור ובשו״ע, אולם הרמ״א כותב בתשובותיו, בעניין קנית ספרי הרמב״ם שהודפסו על ידי מהר״ם פדוואה ואחר כך הודפסו על ידי נכרי, שצריך לקנות אצל היהודי דווקא[3]. הרמ״א לא מחלק בין אם היהודי מוכר בזול או ביוקר יותר ממה שמוכר הנכרי; אדרבא, הוא כותב שאפילו אם המחיר שמציע הנכרי זול יותר, יש להעדיף לקנות דווקא אצל היהודי. הוא מוכיח זאת ממחלוקת ר' מאיר ור' יהודה בעניין ״לגר בנתינה ולנכרי במכירה״: הגמרא אומרת שלדעת ר' יהודה יש להקדים יהודי לנכרי, ואין צורך בלימוד מיוחד מפסוק, שהדבר נלמד ממילא מכך שהתורה כתבה שנתינה לגר קודמת[4]. מכאן מסיק הרמ״א שאפילו אם הנכרי מוכר במחיר זול יותר, יש להעדיף לקנות מיהודי (עיי״ש).

אך בשו״ת מהר״ם שיק מביא את הדרשה הנ״ל, ומסייג שהדברים אינם אמורים לגבי המוכר, שאומנותו בכך והוא מתפרנס מזה, שאז חל הכלל ״חייך קודמים לחיי חברך״[5], והוא אינו חייב למכור בזול ליהודי אם הנכרי מציע יותר[6]. נמצא, לפי דבריו, שכל הדין הנ״ל הוא דווקא אם המוכר הוא בעל- בית (וכיו״ב), ואין זו פרנסתו העיקרית, אז יש להעדיף גר אפילו בנתינה לעומת נכרי אפילו במכירה.

ואמנם ראיתי להגאון מהרש״ם[7], שמקשה על הרמ״א שלא התייחס לדברי התוספות במסכת בבא מציעא (קח ע״ב) וכן הרא״ש שם (פרק ט' סי' כ״ח) בדיני מצרנות, שאם יהודי אינו מציע מחיר שווה למחיר שמציע הנכרי, אין המוכר חייב למכור ליהודי דווקא, אפילו אם הוא גורם איום על שכנו היהודי; וכך נפסק להלכה בשו״ע[8]. אם כן, אנו רואים בעליל שאם יכול לקנות מנכרי בזול או למכור לו ביוקר, אינו חייב להעדיף את היהודי, וכל הדין של קדימות הוא רק בשווים. וכן העלה המהרש״ם (שם) בשם גדולי ישראל, שלא נהגו שום קדימה לישראל במכירה, גם אם הנכרי מוסיף רק מעט (עיי״ש), אבל הביא בשם מהר״ם שיק שאם יש לישראל רק טירחה יתירה בהקדמת היהודי, ואין הבדל במחיר, הריהו חייב להתאמץ ולהעדיף את היהודי.

ובפשטות נראה, שאין שום הבדל בין מקח וממכר ובין שכירות פועלים.

 

     סיכום:

נמצאנו למדים שלדעת הרמ״א יש תמיד להקדים בן-ברית, אפילו אם אצל הנכרי זול יותר, ואילו לשאר השיטות אין חובה להעדיף בן-ברית אם המחיר שמציע הנכרי (ולהפך בקונים) הוא זול לגביו, ולדעה זו נוטה המהרש״ם.

ויש להעיר, שאת כל מה שאמרנו עד כה ניתן ליישם בזמן ששוררים יחסי שכנות טובים בין יהודים לגויים, אולם בתקופתנו זאת שאנו נמצאים במצב כמעט מלחמתי עם שכנינו, נראה לענ״ד שצריך לעשות הכל על מנת להעדיף פועלים בני-ברית על פני נכרים מבני אויבינו, ולהקדימם אפילו אם הדבר יעלה יקר יותר. זאת כדי להבטיח את שלום הציבור, וכדי שלא ליתן להם בעקיפין אחיזה בארץ נחלתנו.

 

 

 

 

[1]        ויקרא כ״ה י״ד.

[2]        ספרא בהר פרשה ג'.

[3]        שו״ת הרמ״א סי' י', ביסוד   השלישי.

[4]        חולין קי״ד ע״ב, ועוד.

[5]        בבא מציעא ס״ב ע״א.

[6]        שו״ת מהר״ם שיק חו״מ סי' ל״א.

[7]        בספרו 'משפט שלום' (חו״מ סי׳ רל״ז).

[8]        חו״מ סי' קע״ה סעיף מ״א.

  1.  

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך