פרשת תולדות

15.11.2017

הסתלקות מירושה

בפרשתנו פרשת תולדות מסופר על הולדת התאומים יצחק ועשיו. והנה ברור שמבחינה פיזית עשיו הינו הבכור וכן באמת התייחס אליו יצחק כאל בנו בכורו. אומנם יעקב בחיר האבות אע"פ שנולד באופן פיזי אחריו אנו יודעים שרבקה וחז"ל התייחסו אליו בתור בכור האחים.

וכבר רש"י[1]  על הפרשה כותב מדוע יעקב הוא הבכור ולא עשיו  שכתב:

"שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו, בדין היה אוחז בו לעכבו, יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שתי אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון, ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה, ויפטור את רחמה, ויטול את הבכורה מן הדין:"  אמנם בהמשך הפרשה יעקב לא מסתפק בהגדרתו בתור בכור אלא הוא מעונין לקנות את הבכורה " ויֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי" ובאמת עשיו מוכר את בכורתו ליעקב.

והנה יש לשאול כיצד חלה המכירה של הבכורה הרי כל ענין הבכורה הוא רק אחרי מות המוריש שבנידון דידן הוא יצחק והרי יצחק עדין חי וממילא כל ענין המכר יחול רק עוד הרבה זמן ובלשון חז"ל המכר הוא מכירה של באה לעולם ואין מכירה כזו חלה ?[2]

ויסוד השאלה הנה היות וכעת הדבר אינו נמצא בעולם ועד שהוא יהיה בעולם יקח עוד זמן בין מרובה בין מעט הקונה והמקנה יש להם חסרון בגמירות דעת , היינו שכל מעשה קנין הוא הגומר או המביא[3] לידי גמירות דעת ואם כן כעת שיעקב קונה מעשיו את הבכורה כיצד המכירה חלה . הרי גם מהפסוקים עצמם משמע שעשיו בזה את הבכורה , והדבר מוכיח יותר שעשיו לא העריך לכאורה בדעתו את שווי הבכורה הרי יצחק אבינו ע"ה היה אדם עשיר מאוד וזה שכנראה עשיו לא חשב רחוק זה מראה חסרון בגמירות דעת מחמת שהחלות הקנין הייתה רחוקה מאוד.

ובתירוץ ראשון אפשר לומר שכל ענין מכר הבכורה הינו רק לענין הקרבת קורבנות ,היינו שלפני מתן תורה הבכורות הם הקריבו ואת זה קנה יעקב את זכות ההקרבה וזה דבר שישנו כעת בעולם.

ובספר קצות החושן[4] כתב בשם הריב"ש[5] שלפני מתן תורה כן אדם היה מקנה דבר שלא בא לעולם. וצריך לברר מה התחדש לאחר מתן תורה שאי אפשר לקנות דבר שלא בא לעולם[6]?

ואולי אפשר לומר שלפני מתן תורה אנשים היו עומדים יותר בדיבורם ורק שירדה תורה לעולם כשנכנס יצר הטוב וכתב איסור על לא תגנוב ממילא ירד יצר הרע גם לשנות בדיבור . וצ"ב

וקצה"ח עצמו שם מחדש שנכון שקנין לא מהני לדבר שלא בא לעולם אבל סלוק מועיל, היינו לזכות בירושת בכור צריך שיהיה בכור כאן עשיו לא מכר את הירושה כפשוטו אלא אמר שאינו רוצה להיות יורש וכאילו התנה לפני שהירושה באה אליו שאינו רוצה להיות בכור  ממילא חלק הבכורה עובר באופן מידי ליעקב.

 

[1] בראשית פרק כה

[2] עיין חו"מ ס' רט'

[3] זוהי חקירה באחרונים האם מעשה הקנין הוא מביע את הגמירות דעת או שהוא מביא לידי גמירות דעת . ואכמ"ל

[4] ס' רעח' ס"ק יג'

[5] בשו"ת ס' שכח'

[6] והמעיין בריב"ש שם רואה שכתב את הדבר מסברא דיליה ולא הביא לכך הוכחה אלא אמר את הדבר בדרך אפשר.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

המלצת העורך