בנייה בתשעה באב על ידי נכרי


ראשי פרקים:

א. אי עשיית מלאכה בתשעה באב

ב. הסבר ראשון – משום היסח הדעת

ג. הסבר שני – משום עצם האבלות

ד. הסבר שלישי – משום חיזוק הצער

ה. אמירה לנכרי לבנות בתשעה באב

ו. מסקנה

חשיבות יישוב ארץ ישראל ובניינה אינה זקוקה להכברת מילים.

בתקופה האחרונה, עקב נסיבות שונות ישנה לעיתים חשיבות רבה לזרז ככל האפשר את קצב ביצוע בנייה ביהודה ושומרון.

יש לברר לאור זאת, האם מותר לקבלן להעסיק בתשעה באב פועלים נכרים בבנייה ביישוב?

1 אי עשיית מלאכה בתשעה באב

במשנה בפסחים נאמר: "מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין, מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם" 2 והסביר המאירי (שם):

"פירוש, תשעה באב יום עינוי הוא ונאסרו בו רחיצה, סיכה, תשמיש המטה ונעילת הסנדל, 3 .אבל מלאכה לא נאסרה בו, ואף שאף הם בכלל עינוי הם כמו שנתבאר בענין יום הכיפורים 4 ,לא אסרוה אלא באבלות חדשה אבל באבלות על פי שיום אבלות הוא ואבל אסור במלאכה ישנה לא. אלא שב]כמה [מקומות נהגו באיסורה מתורת אבלות. מעתה, מקום שנהגו לעשות עושין, מקום שנהגו לא לעשות אין עושין".

בדומה לכך כתב הריטב"א:

"והרי תשעה באב מותר בעשיית מלאכה במקום שנהגו, שכן באבל שאין לו מה יאכל עושה 5 ,וכן בשאילת שלום משיב שכן באבלות אחר שלושה בצנעה בתוך ביתו לאחר שלושה 6 .עשו תשעה באב כלאחר שלושה, וחברים עושים אותו בשאילת שלום משיב לכל אדם 7 כשלושה ימים הראשונים ונוהגים איסור במלאכה"

מדברי המאירי והריטב"א נמצאנו למדים, שאותם הנוהגים איסור מלאכה בתשעה באב – מדין 8 . מעתה אם ברצוננו להבין שורש ויסוד אבלות נהגו כן, בדומה לאבל בתוך שלושה ימים לאבלותו איסור מלאכה בתשעה באב לנוהגים כן, יש לבחון זאת במקור הדין, היינו באבלות חדשה. מדוע אבל אסור בעשיית מלאכה? כפי שנראה להלן, אפשרות הסבר אחת היא כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות; אפשרות הסבר שניה היא שאיסור המלאכה יסודו בעצם המעמד של האבלות; ואפשרות הסבר שלישית היא שההימנעות ממלאכה מגבירה את הצער. לאחר שנרחיב בהסברים השונים, ננסה לעמוד על השורש המשותף או השונה להם בהבנת גדר האבלות של תשעה באב, וממילא גדר ההימנעות ממלאכה.

1 * מאמר זה מוקדש לעילוי נשמת יוסף )יוסי( שוק הי"ד, בן פנחס חיים ומרים חיה יבלחט"א. עסק במסירות נפש בבנין הארץ וישובה, נרצח בידי בני עוולה סמוך לבית חג"י, עש"ק פרשת וישלח ט"ו כסלו תשס"ו, תנצב"ה.

2 פסחים נ"ד ע"ב.

3 מדברי המאירי הללו מוכח שסובר שרחיצה, סיכה, תשמיש המיטה ונעילת הסנדל נאסרו בתשעה באב משום עינוי, בדומה ליום הכיפורים, אולם מלשון הברייתא נראה יותר שנאסרו משום אבלות: "ת"ר, כל מצוות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב: אסור באכילה ושתיה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה בנביאים וכתובים ולשנות במשנה בתלמוד ומדרש הלכות והגדות..." )תענית ל' ע"א, עיי"ש(.

4 ראה מועד קטן ט"ו ע"ב, ובטור ושו"ע יו"ד סי' ש"פ.

5 ראה מועד קטן כ"א ע"ב, ובשו"ע יו"ד סי' שפ"ב.

6 ראה מועד קטן שם, ובשו"ע יו"ד סי' שפ"ה.

7 ריטב"א תענית ל' ע"א, ד"ה ת"ר כל המצוות.

8 המאירי נקט בפשטות שחכמים חילקו בין אבלות חדשה שבה אסרו מלאכה לאבלות ישנה שבה מלאכה לא נאסרה, ובמקומות שנהגו החמירו בזה כאבלות חדשה. אולם הריטב"א תלה זאת בהגדרת חומרת אבלות יום תשעה באב, האם היא כשלושה ימים ראשונים )של אבלות( אם לאו, והנוהגים איסור מלאכה מחמירים לדונו כשלושה ימים ראשונים. עיין עוד ברא"ש בתענית )פרק ד' סי' ל"ז-ל"ח( לענין הנחת תפילין בתשעה באב, שתלוי בהגדרת חומרת האבלות בתשעה באב. לענייננו, גם המאירי וגם הריטב"א סוברים שהמנהג לא לעשות מלאכה בתשעה באב יסודו בדין אבלות.

המלצת העורך
ארכיון
Archive
תגיות
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png