מאמרים

פרשת בשלח

בשלוש פרשיות נפרדות התורה מתעדת את פרטי המאורעות שבמסעות בני ישראל במשך 40 שנות נדודים במדבר. אירועי המסע הראשון ממצרים ועד רפידים, סמוך להר סיני, מתועדים בפרשתנו השבוע . המסע השני מהר סיני ועד קדש ברנע מתועד בפרשת בהעלותך שבספר במדבר. והמסע האחרון מקדש ועד ערבות מואב, בעבר הירדן המזרחי מול יריחו, מתועד אף הוא בספר במדבר בפרשת חוקת. גם היום מסעות מדבריים, אפילו למטיילים מבוגרים ואף לחיילים, אינם עוברים בלי תחושות של אי נוחות המובעות לא פעם "בקיטורים" ("תלונות" בלשון המקרא). על כן, אין אנו מופתעים שבכל שלושת המסעות הנ״ל מופיעים בתורה מירמורי בני ישראל כלפי משה ואהרון, מנהיגיהם, וממילא כלפי הקב״ה משלחם (ית״ש) בדברים בוטים. לדוגמא מצוטטים בני ישראל בפרשתנו בהגדים כגון אלה:"... המבלי קברים במצרי

טו בשבט - השירה של הבריאה

הטור כותב בחישוב החודשים המלאים כי ישנם חודשים המוגדרים כמלך, ובין השאר הוא מונה בינהם את חודש שבט בגלל שחל בו ראש השנה לאילנות ככתוב: "וסימן לידע איזה חדש חסר ואיזה חדש מלא. כל דסמיך למלכא חסר. ניסן מלך שבו חג המצות, סיון מלך שבו חג שבועות, אב מלך שבו היו קוצצין עצים לקרבן, תשרי מלך שבו המועדות, שבט מלך שבו ר"ה לאילנות. והדברים תמוהים שכן המשנה במסכת ראש השנה (א, א) מונה גם את א באלול וכו' בתור ראש השנה למעשר בהמה וכו' ואעפ"כ אלול לא הפך להיות חודש מלך. וא"כ מה מצאו בענין זה של ר"ה לאילנות כדי להחשיב את החודש למלך? ענין נוסף הוא שישנו פרק שירה שמיוחס לדוד המלך בו מובאים פס' רבים של שירה המייחסים לכל בריה את השירה שלה לקב"ה. ונשאלת השאלה מה המשמעות של דבר זה ומה זה מלמדינו? בגמ' בערכין (יא,

פרשת בא

המורה: "תלמידי היקרים - מי רוצה משיח עכשיו?״ 30 תלמידים מצביעים בגובה רב (כל הכיתה). המורה: "מי מוכן לוותר על החופש הגדול?" אין אפילו יד אחת מורמת. שואל תלמיד: מה הקשר? המורה : ״הרי המשיח יישלח אלינו על ידי הקב״ה , והוא (יתברך שמו) גילה את המחויבות הישראלית לתורה באופן הברור ביותר בדברו אל יהושע בן נון ערב כניסת בני ישראל ארצה, ככתוב: 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו; כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל (תמלא את יעודך)' (יהושע א,ח).אחרי שמיעת הדברים האלה תגידו אתם אם יוכל מלך המשיח להסכים לכך שילדי ישראל יהיו בטלים מלימוד התורה חודשיים בכל קיץ." בשיחתו הנ״ל רצה המורה להעמיד את תלמידיו על טעותם הנפוצה מאוד שמשמעות ביאת המשיח היא שחרור מכל צרותינו בלי

פרשת וארא

בפרשתנו השבת נקרא על תיאורן של שבע מתוך עשר המנות שהנחית הקב"ה על המצרים לקראת גאולת עמו משעבודם. קשה לומר שמגמת המכות הללו הייתה להביא את פרעה לשחרר את בני ישראל, כי הרי עוד בסנה אמר ה' למשה שרק אחרי כל עשרת המכות יענה פרעה לדרישתו "שלח את עמי",וזה מפאת המכה האחרונה- מכת הבכורות. לפי זה היה יכול ה' להביא את המכה העשירית בתחילת שליחותו של משה ולהשיג את המבוקש מיד בלי להסב כל כך הרבה סבל על עם שלם (העם המצרי), החפים מפשע, במשך כעשר חודשים. האם זה תואם הצדק האלוקי? ועוד קשה לנו שטרם יצא משה למלא את שליחותו כבר נאמר לו על ידי ה' "ואני אחזק את לבו (של פרעה) ולא ישלח את העם" (שמות ד'/נ"א). כלומר, העקשנות הבלתי סבירה של פרעה בהמשך הסיפור נבעה מרצון הי. איך נבין את זאת לאור העיקרון האלוקי ש

פרשת שמות

הואיל ואין התורה ספר סיפורים, הסתפקה היא בפרשתנו לתמצת תקופה של כמאה שנות שגשוג בפסוק אחד ככתוב: ״ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם" (שמות א - ז). ואילו היתה התורה ספר סיפורים, היא בודאי היתה מפרקת את הפסוק היחיד הזה לעשרות תאורים לספר כיצד בכח ההשרדות, הכשרון עלו בני ישראל לעמדות של ניהול, פיקוד וראשות בכל תחומי החיים - המדיניים, הכלכליים וההשכלתיים של מצרים. וכן איך ההתפתחות הזאת אפשרה גידול דמוגרפי מעל ומעבר המקובל אצל המצרי הממוצע. תגובת העם המצרי לכל הנ"ל אובחנה ברגשי קנאה ושנאה ותביעה מהשלטון לעצור בעד ההתעצמות והריבוי ההוא. יאמר מ׳ שיאמר - הרי תגובה כזאת לגמרי צפויה. סוף כל סוף מדובר בעם זר ואיך לא יחשוב הנתין המצרי שכל העצמה הישראלית באה מתור ניצול וקיפוח המ

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png