מאמרים

בעיות ביטחון ביישובי ספר - מתוך מלילות א

הקדמה שנינו בעירובין (מה): "נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאים עליהם בכלי זיינן ואין מחללים עליהם את השבת במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאים עליהם בכלי זיינן ומחללים עליהם את השבת. ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי קש ותבן יוצאים עליהם בכלי זיינן ומחללים עליהם את השבת". בברייתא זו, המהווה יסוד לדיני הגנה ומלחמה בשבת, כבר דשו רבים וגדולים ואין אנו בה אלא לקוטי בתר לקוטי. ואף על פי כן תורה "רחבה מני ים" (עירובין כא) "ודדיה ירווך בכל עת - דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהם טעם" (שם נד, ב) ואי אפשר לבית המדרש בלא חידוש (חגיגה ג). מעבר לכך ראינו לנכון לשנן שוב ולסכם גדרי דין זה משום שביאור וניתוח הדין על מרכיביו מהווים את הבסיס ליכולת ל

דינו של דג כשר ללא סימני כשרות

ראשי פרקים: דין הנולד מן הטהור מתי חוששים לספק עדרי בני פקועה סיכום מאמר זה עוסק בבירור הגדר המדויק של סימני הכשרות בהלכה - האם הסימנים הם תנאי לכשרותו של בעל החיים (בנידוננו - דג), ובהיעדרם לא יהיה ניתן להגדירו ככשר, או שמא במידה שאנו יכולים לברר את כשרותו על ידי צדדים אחרים, הוא יהיה כשר גם אם אין לו את סימני הכשרות. לדוגמא (שבה נרחיב להלן), קיימא לן שהנולד מן הטהור - טהור; אם כן, במידה שמדג טהור עם סנפיר וקשקשת נולד דג ללא סנפיר וקשקשת, אם באופן טבעי ואם על ידי שינוי גנטי וכדומה - האם הדג הנולד הריהו כשר לאכילה? דין הנולד מן הטהור במשנה נאמר: ״פרה שילדה כמין חמור וחמור שילדה כמין סוס, פטור מן הבכורה, שנאמר 'פטר חמור' 'פטר חמור' שני פעמים - עד שיהא היולד חמור והנולד חמור. ומה הם (רש״י: אות

בנייה בתשעה באב על ידי נכרי

ראשי פרקים: א. אי עשיית מלאכה בתשעה באב ב. הסבר ראשון – משום היסח הדעת ג. הסבר שני – משום עצם האבלות ד. הסבר שלישי – משום חיזוק הצער ה. אמירה לנכרי לבנות בתשעה באב ו. מסקנה חשיבות יישוב ארץ ישראל ובניינה אינה זקוקה להכברת מילים. בתקופה האחרונה, עקב נסיבות שונות ישנה לעיתים חשיבות רבה לזרז ככל האפשר את קצב ביצוע בנייה ביהודה ושומרון. יש לברר לאור זאת, האם מותר לקבלן להעסיק בתשעה באב פועלים נכרים בבנייה ביישוב? 1 אי עשיית מלאכה בתשעה באב במשנה בפסחים נאמר: "מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין, מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם" 2 והסביר המאירי (שם): "פירוש, תשעה באב יום עינוי הוא ונאסרו בו רחיצה, סיכה,

מומלץ!
בחר רב
בחר נושא

זמני התפילות במכון

ימים א' – ה'

שחרית 6:15
ראש חודש 6:00

מנחה

מנין ראשון 13:15,

מנין שני 20 דק' לפני שקיעה

ערבית

מנין ראשון 20 דק' אחרי שקיעה,

מנין שני 19:00

מנין שלישי 21:00

 

צור קשר

 

ת.ד. 1613 קרית ארבע 9010000

טל  02-9964722

פקס 02-9963253

מייל marabanim@gmail.com

waze.png